מדיניותו האנטי–יהודית של השלטון הנאצי בתקופת השואה כוונה כנגד היהודים באשר הם ופגעה מטבע הדברים בתא המשפחתי היהודי. אופן הפגיעה, וכן דרכי התמודדותה של המשפחה היהודית עם תהליכי האפליה, הגטואיזציה ובסופו של דבר גם ההשמדה התעצבו בין השאר על רקע המבנה, הנורמות והיחסים המגדריים שאפיינו אותה לפני השואה. דליה עופר, מהבולטות שבחוקרי השואה בישראל ושנודעה בין השאר במחקריה על הנשים בתקופת השואה, מתווה במאמר זה את קווי היסוד לתולדות המשפחה היהודית בתקופה זו. עופר מבחינה בין דפוסי המבנה המעמדי והתפקידים המגדריים שאפיינו את המשפחה היהודית בגרמניה ובפולין, מקרי מבחן לעולם היהודי במערב אירופה ובמזרחה.
המאמר מציג וממחיש כמה מהאתגרים שעמדו בפני עיצוב הזוגיות וההורות במאבקי ההישרדות של המשפחה היהודית בתקופת השואה ונוגע בין השאר בהתמודדויות עם קשיי הפרנסה ועם הפרידה מחלק מבני המשפחה ובארגון המחודש של חלוקת התפקידים המגדרית.
למאמר המלא של פרופסור דליה עופר, בכתב העת , בשביל הזיכרון , גליון 5 , אפריל 2010 , אתר יד ושם
