הנער זנק מושקוביץ , בן 16 בעבודות כפיים במפקדת הגסטאפו בוורשה

383

מבוא

זנק מאור ( מושקוביץ) היה בן 16 בבוא קלגסי היטלר לעיר מולדתו ולוצלאבק. נער פשוט היה ככל הנערים שבגרו במאורעות המלחמה , ואולם הוא חונן בתושיה יתרה להיחלץ מכל המצרים שאליהם נקלע וגם להושיט יד עזרה לאחרים.

את אשר ראו עיניו וקלטו אוזניו היה רושם ביומנו מדי יום ביומו , נדודיו ותלאותיו . בהיטלטלו ממחנה ריכוז למחנה השמדה  היה נושא את יומנו חבוי בצרור חפציו ושומר עליו כעל בבת עינו . אחרי השחרור ממחנות ההשמדה העלה את פרשת עלילותיו בספר "דרך אלמוות" .

זנק מאור התגייס ב1946 לפלמ"ח,  עבר קורס מפקדי מחלקות ( מה שנקרא היום קורס קצינים) והיה אחד הלוחמים הנועזים בהגנת קיבוץ יד מרדכי . השתייך לחטיבת הנגב.

זנק מושקוביץ באתר הפלמ"ח

מתוך יומנו על הישרדותו כנער בשואה

הנער זנק שהיה דובר גרמנית על בוריה נלקח  בשנת 1941 ע"י אנשי הס"ס באזור ולוצלאבק לורשה לעבודות כפייה. מקום העבודה – המפקדה של הגסטאפו , שהשתכנה בבנין ה"סיים" , הוא בית הנבחרים הפולני לשעבר.

"בגינה הסמוכה מוצאים יהודים להורג בלי הרף. איש עומד וחופר בור, ולידו  גרמני השומר עליו , ולידו גרמני השומר עליו . בגמר המלאכה מסיר הגרמני את רובהו מעל שכמו , פוקד על האיש לרדת לתול הבור, יריה – ועלי לכסות את הבור, וההרוג בתוכו, בעפר. "

בכל יום ובמקום עבודה אחר והגרמנים נעזרים בו כמתורגמן מגרמני לפולנית . הם נוטלים את זנק אתם לעבודות מפרכות ולפעולות חיסול .

כותב זנק ביומנו : " רעב רעב , מוות על כל צעד ושעל . רחוב זמנהוף  בווארשה , חיילים גרמניים עוברים ברכבם, החיילים  הגרמנים צוהלים , מתמוגגים מצחוק , טוב להם . אחד מהם מכוון מקלע כלפי היהודים העוברים ושבים ברחוב . צרור מן המקלע – חללים נופלים מכל העברים, הרחוב מפוספס פסים של דם ."

מקור וקרדיט :

זליג(זנק) מאור , דרך אלמוות : מהגיטו עד יד מרדכי, הוצאת מורשת , בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ' וספריית הפועלים, 1974

 

 

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *