הפעוטה מלכה  דה- ליאו  במסתור אצל משפחה נוצרית בהולנד במלחמת העולם השנייה

99

מאתמלכה פרדריקה עוקב (דה- ליאו)

אמא מלכה מספרת על חייה:

“נולדתי בהולנד בתאריך 16.1.1943 במהלך מלחמת העולם השנייה, בתקופת השואה. אימי ילדה אותי במחסה – בית יולדות לנשים יהודיות אשר מתחייבות למסור את תינוקותיהן יום לאחר הלידה.

בהיותי בת יום הועברתי למשפחת אלברט היקרה. שם גדלתי, אומנם במחסה, עד גיל 4 לערך. משפחת אלברט היא משפחה נוצרית שבחרה לעזור ליהודים.

אבי – מרכוס, לא ידע כי נולדתי מאחר והיה במחנה הריכוז ובמחנה ההשמדה אוושויץ – בירקנאו.

משפחת אלברטס היקרה סיכנה את חייה על מנת שאני אזכה לחיים ! הם נהגו  בי כבתם הביולוגית בכל זמן שהותי איתם. קיבלתי כלב ובובה שהיו לחבריי הטובים. יצאתי לטייל בסתר עם אחד מ”אחיי” בשעת ערב מאוחרת.

בתום מלחמת העולם, לאחר שהוריי התאחדו מחדש, סיפרה אימי לאבי כי יש לו ילדה, ושניהם שבו לקחת אותי ממשפחת אלברט, משפחתי ה”מאמצת”. הפרידה ממשפחת אלברט הייתה קשה מאוד.

הייתי בת בכורה להורי שרה ומרכוס דה – ליאו. אחי היחיד, הנרי – צבי, נולד כשהייתי בערך בת ארבע. רק כאשר שבתי להוריי הסתבר לי שאני יהודייה וכי ההורים שגידלו אותי עד עתה לא היו הוריי הביולוגיים, אך הם בהחלט היו לי כהורים בתקופה בה גידלו אותי. אבי ניתק את הקשר עם משפחת אלברט על מנת שלא אתבולל. כך נוצר קרע ונתק ביני ובין משפחת אלברט, לצערי.

בשנת 1967 עליתי ארצה לקיבוץ  בארות יצחק , לאחר כחצי שנה הכרתי את בעלי ולאחר מספר חודשים, בשנת 1968, נישאנו. בעלי, יהודה, ואני גרנו יחד עם הוריו בבית בו נולד ובו אנו גרים עד היום.

לאחר כשנה נולדה בתי הבכורה שושנה, שנקראה כך ע”ש אחותו של בעלי, שנפטרה כמה שנים קודם בלידת בנה. יומיים לאחר הולדת בתי הבכורה נפטרה אימי, לאחר התמודדות עם מחלת הלוקמיה. היא נפטרה בהולנד. קיבלתי את הבשורה בצורה קשה, לא הייתי בלוויה שהתקיימה בהולנד. וישבתי “שבעה” בארץ עם אחי הגר בלוד.

בשנת 1970 נולדה בתי נעמה. כשהבנות גדלו יצאתי לעבוד כאחות בבית חולים “לניאדו”, מקצוע אותו רכשתי עוד כשחייתי בהולנד. בסוף שנת 1984, נפטר מרכוס אבי, בבית האבות בהולנד בו התגורר בשנותיו האחרונות. אבי רצה להשאר ליד קברה אימי וסירב לעלות לארץ. לשמחתי הוא זכה לראות את נכדיו, ונהג להגיע לבקרם פעמיים-שלוש בשנה.

בשנת 1987 הודיעו לי חברים מהולנד כי מחפשים אותי. אולי זו ירושה?

הייתה זו בתה של אחת מ”אחיותי” לבית משפחת אלברט, שחיפשה אותי על מנת ליצור קשר מחודש. הקשר חודש, נפגשו בהולנד ולאחר מכן הם באו לביתי בישראל.

בשנת 1991 קיבלו בני משפחת אלברט, את אות חסידי אומות עולם, בטקס מרגש  שהתקיים בשגרירות הישראלית בהולנד.

אני אודה להם עד יומי האחרון על החסד הגדול שעשו עימי 

 מקור וקרדיט : מאגר סיפורי מורשת, תכנית הקשר הרב דורי

 

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *