הפעילות החינוכית בגטו קובנה שבליטא

74

פעילות חינוכית ענפה , בעיקר בשפה העברית התנהלה גם בגטו קובנה שבליטא. בראשה עמד הד”ר חיים-נחמן שפירא , מי שהיה בשעתו ראש הקתדרה לסמיטולוגיה באוניברסיטה הלאומית הליטאית. בגטו קובנה פעלו בתי-ספר בעברית וביידיש ובית ספר תיכון מקצועי .

בגטו קובנה נפתחו שני בתי ספר יסודיים. שבועות אחדים לאחר הרצח ההמוני של 27 באוקטובר 1941 הציגו הילדים בבית הספר מסכת חגיגית לכבוד חג החנוכה.

בסוף פברואר 1942 הנאצים החרימו את כל הספרים ולמרות הכול נמשכו הלימודים עד אוגוסט 1942, כאשר הנאצים אסרו על כך באופן מוחלט.

על אף האיסור, קבוצות קטנות של ילדים המשיכו ללמוד בבתים שונים.

היודנראט השיג הרשאה לארגן הכשרות של צעירים לעבודה במקצועות השונים. במסגרת זו היודנראט הצליח גם ללמד מקצועות יסוד, הקים מקהלה, חוג דרמה ואפילו קבוצת בלט נכללו בבתי הספר להכשרה מקצועית.

שלום (קפלן) אילתי נולד בקובנה שבליטא בשנת 1933. הוא מספר בעדותו, על הלימודים שלמד:

​”חוגי הלימוד היו חשאיים. הם הוקמו בהסכמה שקטה של הקומיטט בידי הורים ומורים שיזמו את חידוש הלימודים במקום בתי-הספר בפקודת הגרמנים. החוגים התקיימו מספר פעמים בשבוע בשעות לפני הצהריים בדירות מגורים שונות, והתלמידים שובצו בהם בהתאם לרמת ידיעותיהם ולפי שפת הלימוד המועדפת על-ידיהם – יידיש או עברית. כעת אמא כבר לא התנגדה ללימודי בעברית. אולי גם מפני שחוג הלימודים בשפה זו התקיים קרוב לביתנו, בדירתם של ארקע ומיימקע. ביום רגיל היו לנו שלושה-ארבעה שיעורים, כשבין האחד למשנהו הפסקה של כרבע שעה, לאפשר למורים להגיע לכיתותיהם ממקומות ההוראה האחרים. אינני יודע מי היה אחראי למסגרת כולה – כנראה ד”ר חיים-נחמן שפירא – ומה היה מספר החוגים שהתקיימו במקביל ברחבי הגטו, אולם המערכת פעלה בדיוק רב והתנהלה כך קרוב לשנתיים.”

 מקורות המידע

שרה נשמית , מאבקו של הגטו ,מפעלי תרבות וחינוך בע”מ , תל אביב 1968

אילור רוזנצוויג, עבודת מחקר – הלימודים בתקופת השואה, אורט יד ליבוביץ , 2016 ( קישור לאתר)

מיתרי הלב (אתר יד ושם) , קישור ( אוחזר ב6 לינואר 2019 )

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *