הצלתה של חנה בראון , ילדה יהודיה בת חמש , שהושלכה אל הנהר

263

" באחד מימי 1942 ,בעת שהשמדת יהודי גליציה המזרחית בכל אימתה היתה בעיצומה, נסעה זופיה בוצ'קובסקה בכרכרתה העירה מהאחוזה שליד בוסקו. בדרך הבחינה בפאתי היער בקבוצת יהודים שחפרו בורות. בסמוך עמדו כמה גרמנים משועשעים שהצביעו לעבר ילדה קטנה מתרוצצת."

בוצ'קובסקה ניחשה לאיזו מטרה חופרים היהודים את הבורות. אף- על-פי-כן החליטה להסתכן וירדה מהכרכרה לראות את המתרחש. כשהתקרבה למקום ראתה את הילדה והיא כבת חמש, לבושה בכתונת אדומה, שערה שחור מתולתל ולה עיני קטיפה שחורות גדולות, והיא מפזזת לפני הגרמנים, משתחווה ומצטלבת.

לבה של בוצ'קובסקה יצאה אל הילדה הקטנה הזאת ממבט ראשון והיא גמרה אומר בלבה לנסות ולהציל אותה.

היא פנתה אל קצין המשטרה הגרמני שבמקום שהכירה, ואמרה לו, כאילו לתומה, שהילדה מוכרת לה והיא בת להורים נוצרים. שניהם ידעו שהיא יהודייה. שמה היה חנה בראון, והיא הייתה בת חמש או שש כשהוריה נספו באחת האקציות.

לאחר מותם מסרה אותה דודתה לידי אישה אוקראינית כדי שתסתיר אותה בביתה.

כעבור כמה ימים החליטה האישה להיפטר ממנה ובלילה השליכה אותה אל הנהר. חנה נסחפה אל החוף ועם אור הבוקר נכנסה בבגדיה הרטובים לבקתת איכרים שנקרתה בדרכה.

דיירי הבקתה האכילו אותה ומסרו אותה לתחנת המשטרה הקרובה, שם צירפו אותה לקבוצת היהודים שנשלחו לחפור קברים לעצמם.

באתר ההֲרֵגה נכנסה בוצ'קובסקה למשא ומתן עם הקצין הגרמני על שחרור הילדה, בעודה מבטיחה לו תשורה נאותה בעבורה.

הקצין הסכים להחזיר אותה לתחנת המשטרה ולשחררה בתנאי שתביא תעודה המעידה שהיא נוצרייה. לבוצ'קובסקה היה ברור שלא התעודה מעניינת אותו, וכדי לפדות אותה מידיו תצטרך לשלם לו בעבורה תבין ותקילין.

לבני הזוג זופיה וסטניסלב בוצ'קובסקי היתה עוד ילדה בבית, כנראה גם היא מאומצת. הם היו אגרונומים במקצועם וחיו ברווחה מסוימת באחוזתו של הרוזן באדני שסטניסלב היה מנהלה. עם זאת כסף מזומן לא היה להם הרבה. את מעט החסכונות במטבע חוץ ובתכשיטים שמרו ליום סגריר.

הסיכוי להציל את הילדה היהודייה תמורת שוחד הכניס את בוצ'קובסקה לדילמה. כשאמרה לבעלה שבדעתה להשתמש בחסכונותיהם כדי להציל אותה, הוא לא התלהב מיוזמתה הפתאומית. ובפרט שלא היתה כל ערובה שבכך יסתיים העניין. הבעיה אינה רק כספית אמר, הילדה הרי יהודייה ומישהו עלול להלשין עליה ולסכן את חייהם.

אף- על-פי-כן החליטה בוצ'קובסקה להציל אותה ויהי מה. היא נסעה ללבוב והסדירה את התיעוד המתאים שבעזרתו הוכיחה שהילדה היא אכן בת להורים נוצרים. אחרי שתקעה לידי הקצין  הגרמני סכום של דולרים ועדיים הוא מסר לה את הילדה."

מקור וקרדיט :
ההסטוריון נחום בוגנר על דרכם של הילדים אל משפחות המצילים 
, אתר יד ושם 

בוגנר נחום, בחסדי זרים, יד ושם, ירושלים, 2000, עמוד 54 -55

 

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *