הרברט פונדק , בן 16 במבצע הצלת יהודי קופנהגן דרך הים

154

נחום (הרברט) פונדק (פונדיק) נולד ב–1927 בקופנהגן. משפחת אביו, שהיתה שומרת מצוות, היגרה לדנמרק מאוקראינה בתחילת המאה. משפחת אמו היתה במקור מלייפציג בגרמניה. בספרו "בדנמרק זה לא יכול לקרות" תיאר פונדק את בריחת המשפחה מהנאצים ב–1943. כמו רוב יהודי דנמרק, גם משפחתו ברחה לאחר שהתקבלה בקהילה היהודית התראה על האקציה שתיכננו הגרמנים.

"ילדותי הסתיימה בגיל 16. באמצע שיעור צרפתית בבית הספר המנהל נכנס לכיתה, קטע את דבריו של המורה, הצביע עלי ועל שניים מחברי ואמר: 'צאו אתי בבקשה אל המסדרון'. מהנימה האדיבה שבקולו היה ניתן להבין שלא עמדנו להיענש", סיפר פונדק בספרו. בהמשך אמר המנהל: "אם יש תלמידים נוספים ממוצא יהודי, שיואילו לצאת גם הם למסדרון. קיבלנו התראה על כך שעומד להתחיל מצוד אחר יהודים. מוטב שתמהרו הביתה, הגרמנים עלולים להגיע בכל רגע". פונדק מיהר אל שולחנו וארז את התרמיל שלו. חבריו לכיתה צפו בשתיקה. כעת היה עליו להגיע הביתה במהירות הבזק. הוא מצא שם את הוריו ואחיו לבושים ומוכנים לבריחה, עם בגדי חורף חמים וכמה תיקים ומיטלטלים.

"בתוך שעות אחדות ידעו כמעט כל יהודי קופנהגן על תוכנית הפעולה הגרמנית", סיפר. היעד שאליו יצאו, דרך הים, היה שוודיה הנייטרלית, שם מצאו מקלט. את לימודי התיכון המשיך שם ובתום המלחמה שמר על שבויים גרמנים. ב–1948 התנדב למח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) ונלחם בשורות חטיבת אלכסנדרוני במלחמת העצמאות. בין היתר השתתף בכיבוש הכפר הערבי טנטורה. בתום המלחמה שב למולדתו, סיים לימודי כלכלה והקים משפחה. ב–1954 עלה עם משפחתו לישראל והחל לעבוד ככתב של העיתונים הדניים "אינפומרציון" ו"פוליטיקן". בד בבד, בשנות ה–60, היה העורך הראשי של "דבר השבוע" ושלח לעיתון מאמרים מאפריקה.

ב–1969 מונה לעורך הראשי של "פוליטיקן", תפקיד שמילא במשך 23 שנים. בתקופתו הפך העיתון לנפוץ בדנמרק. "העורך המעופף", הוא כונה, משום שהמשיך לחיות בתל אביב בשעה שהחזיק בתפקיד עורך "פוליטיקן". "העורך הראשי החי במרחק 4,000 ק"מ ממשרדו", נכתב עליו. בפועל, רוב החודש התגורר במלון בדנמרק ומקצתו עם משפחתו בתל אביב. המדיניות הפרו־ישראלית המוצהרת שהנהיג בעיתון גררה בדיחות פנימיות עליו. כשמיקם על גג הבניין אנטנה, כדי לקלוט את שידורי קול ישראל, טענו שהוא מנצל אותה כדי להתקשר למפקדה שלו בישראל. תחילה נרשמו כמה ביטולי מינויים ואף התקבלו איומי טרוריסטים. לבסוף נכנס לבניין המערכת אדם מעורער בנפשו, ששפך בנזין. "שני מזכירי המערכת קפצו על המצית הפוטנציאלי", סיפר פונדק.

פונדק המשיך לכתוב בעיתון עד לשנה האחרונה. הוא נפטר החודש והותיר אחריו את אשתו, סוזי (רות), בתם מיכל, נכדים ונינים. בנם הבכור, אורי, קצין שריון, נהרג במלחמת יום הכיפורים. בנם הצעיר, רון, מאדריכלי הסכם אוסלו, מת מסרטן ב–2014.

מקור וקרדיט: עופר אדרת , עיתון "הארץ"

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *