חי שש עשרה שנים

121

יוסף גליק. מחיפה . הגיע לאושוויץ במאי 1944. דברי עדות שנשמעו במשפט אושוויץ ב20 לאוגוסט 1964:

בראשית השנה היהודית בשנת 1944 ראיתי מתוך הבלוק שלי את הדוקטור מנגלה. מגיע למחנה שלנו, מלווה בשלושה קציני ס.ס. הם דחפו לעבר בלוק מס' 11 מאות נערים יהודיים, שהגיעו מהונגריה. זמן מן לאחר מכן הודיעו לי שהיו אלה 200 נערים חזקים, בני ארבע-עשרה עד שש-עשרה שנים. אחדים מהם נראו, כמי שיודעים מה צפוי להם. הם ניסו להסתתר. אבל אנשי הס.ס שיסו בהם את כלבי הרועים הגרמניים, והללו עלו על עקבותיהם. אף נער אחד לא נמלט. אחר כך נעלו אנשי הס.ס. את הבלוק, הנערים נשארו שם יומיים. ביום השני ראיתי כיצד פתחו את הבלוק, ודחפו את הנערים למשאיות.

לפתע ראיתי על המכונית הראשונה את אחייני אנדריאס רפפורט. גם הוא זיהה אותי וקרא אחי : "דודי , אני יודע , שאני הולך למות. הגד לאמא, שחשבתי עליה עד הדקה האחרונה."

מאוחר יותר גיליתי את שמו של אחייני כתוב בדם על הקיר בבלוק מס' 11. תחת השם נכתבו המילים : "חי שש-עשרה שנים". לא יכולתי להעביר לאימו את המסר הזה . גם היא אבדה בתאי-הגאזים בבירקנאו.

מקור וקרדיט :

אינגה דויטשקרון. בדמי ילדותם: ילדים בגיטאות ובמחנות-ריכוז, ספריית מעריב, 1979.

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *