חסיה ורדי , בת 10 , בורחת מהנאצים , מסתתרת בבונקר ביער

341

חסיה ורדי נולדה בשנת 1932 בסטוצ'ק ונגרובסקי בפולין, בת יחידה ליעקב ורבקה. עם פרוץ המלחמה נשרפו חלק מהבתים בסטוצ'ק וליישוב הגיעו פליטים. חסיה, הוריה ועוד יותר מעשרה קרובים עברו להתגורר בבית סבתה חוה. עם כניסת הגרמנים לעיירה בספטמבר 1939 נאסר על היהודים ללמוד, אך ביזמת ההורים למדו הילדים בקבוצות עם מורות פליטות שהגיעו מוורשה.

באפריל 1942 נשלח האב יעקב לעבודה וככל הנראה נרצח מאוחר יותר בטרבלינקה. בספטמבר 1942 גורשו יהודי העיירה לטרבלינקה. בעת האקצייה הסתתרה חסיה בבונקר שחפרו בבית קרובות משפחה. לאחר מכן ברחה ליער עם קבוצת נשים וילדים, בהם אמה וסבתה. בימים ביקשה אוכל בכפרים ובלילות לנה ביער. סבתה של חסיה לימדה אותה לסרוג, והיא סרגה אצל הכפריים הפולניים למחייתן.

מדי פעם יצאה הסבתא להביא אוכל מכפריים שהכירוה. בנובמבר 1942 תפסו הגרמנים 11 מחברי הקבוצה, בהם חסיה, אמה ובני דודיה משה ושרוליק. הם נלקחו במשאית, הורדו בצד הדרך, נצטוו לשבת על סף תעלה לצד הדרך במרוזובה-וולה ונורו למוות. חסיה שרדה בדרך נס. לאחר שהסתלקו הגרמנים הגיעה מגואלת בדם לבית משפחת בוזיק שאצלה נהגה לסרוג. כשנתפסה הקבוצה הייתה סבתה באחת מגיחותיה לאיסוף אוכל, והיא מצאה את חסיה ולקחה אותה לגטו קוסוב הסמוך. בגטו נפטרה סבתה של חסיה בזרועותיה. בזמן חיסול הגטו הסתתרה חסיה בעליית גג. לאחר הלשנה של פולנים הצליחה לברוח מגרמנים שרדפו אחריה והגיעה לבית רזימינסקי בסטוצ'ק. האם לאוקדיה סייעה לה, אך האב סילק אותה, והיא הצטרפה לקבוצת יהודים ששהתה בבונקר ביער.

בנם של בני הזוג רזימינסקי, מיעטק, הזהיר את חברי הקבוצה מפולנים וסייע להם במזון ובמידע עד בוא הצבא האדום.

בשנת 1990 הכיר יד ושם במציליה של חסיה, מיעטק ולאוקדיה, חסידי אומות העולם. עם השחרור שבה חסיה לסטוצ'ק, אך בשל האנטישמיות שחוותה עברה ללודז'. היא שהתה בביתן של משפחות אומנות, עברה לבית יתומים שהייתה בו פעילות ציונית ולאחר מכן עברה את הגבול לצ'כיה ולגרמניה עם קבוצה ציונית. באפריל 1946 עלתה לארץ ישראל בעלייה הלגלית, באנייה "שמפוליון".

חסיה הגיעה לקיבוץ גן שמואל במסגרת חברת הנוער, ואתה עברה להכשרה מגויסת בקיבוץ גת ולאחר מכן השתתפה בהקמת הקיבוץ ניר יצחק. לאחר מלחמת העצמאות עברה לעפולה ועבדה בבנק הפועלים. חסיה היא אשת עדות, נוסעת עם משלחות תלמידים לפולין ומשתתפת במפגשים עם תלמידים בבתי ספר. היא פעלה בסיועו של זבישק נגינסקי, פולני שפועל להנצחת השואה בהקמת מצבות בפולין ולהקמת מצבה להנצחת היהודים שנרצחו בתעלה בכניסה למרוזובה-וולה ומצבה ביער הסמוך שבו נקברו. חסיה נישאה למרדכי ז"ל, ולשניים ארבעה ילדים וארבעה נכדים.

מקור וקרדיט : אתר יד ושם

מקור

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *