יצחק לבנת סירב להצטרף לתפילת כל נדרי של הילדים שהיו בדרכם אל מותם בבירקנאו

276

סיפורם של שני חברים שהכירו בבירקנאו. יצחק לבנת, בן 14 מצ'כוסלובקיה, רעד מפחד. חיים רפאל, בן 20, מסלוניקי, חיבק אותו ושר לו שירי עם באיטלקית. 20 שנה אחר כך נפגשו שוב, במעדניה שפתח רפאל בפלורנטין. בין השניים נרקמה ידידות מופלאה. "מי היה מאמין, שהילד ההונגרי, שנדחק לדרגשו של אבי, יינצל ויזכור עד יומו האחרון את השירים הנפוליטניים שאבי לחש לאוזנו שם במעלה הדרגש המצחין של בלוק בבירקנאו", אמר השבוע פרופ' שמואל רפאל, בנו של חיים, שנפטר לפני שלוש שנים. לבנת נפטר בחודש שעבר (מרץ 2017) .

מקור וקרדיט : עופר אדרת , עיתון "הארץ"

בסלקציה של ד"ר מנגלה הופרדה מהמשפחה איצוקה, הבת הקטנה, ונשלחה אל תאי הגזים. שנדור, שכונה "שוטי" והיה בן 14, נשלח לצריף הילדים בבירקנאו. "התפללתי לאלוהים. ביקשתי נס. משלא נעניתי, יצאתי החוצה וקיללתי את אלוהים. משלא קרה כלום, ידעתי שאין אלוהים", אמר.

משם נשלח לשרת ביחידה שמילאה תפקיד קשה: חיטוי קרונות הרכבת שהגיעו למחנה. בהמשך, בסלקציה שנערכה בערב יום כיפור, הוא נשלח לצד הנידונים להשמדה. "דחסו אותנו לבלוק עם 700 ילדים", סיפר. בערב התפללו הילדים "כל נדרי". כשסירב להצטרף אמרו לו כי ארובות השמים לא ייפתחו בגללו. "אני יכול להתפלל אל הקיר ואל האבנים אבל ההוא שם למעלה לא יפתור לי שום בעיה", אמר לימים.

ברגע האחרון הוא חולץ בידי הקאפו, שחיבב אותו, ושיחד את אחראי הבלוק ב-20 דולר ובחמש קופסאות סרדינים. "פשוט קנו אותי", אמר. בבלוק החדש אליו הועבר פגש אסיר יהודי כבן 20, "בעל מבטא מוזר", כדבריו, שחיבק אותו עד שחדל מלרעוד.

היה זה חיים רפאל, שגורש לאושוויץ מסלוניקי ביוון. כדי להסיח את דעתו מהפחד, שר לו רפאל שירי עם איטלקיים.  "הוא ראה אותי מבוהל, רועד כמו עלה נידף. והוא הגיב לי בשירה", סיפר שנדור.

בינואר 1945 הוצעד בצעדת מוות למחנה מאוטהאוזן באוסטריה. בדרך נפל לשלג. "ידעתי שמתקרב קצין הס"ס, שצריך לנקב את כל מי שנשאר מאחור", אמר. כשהקצין הגיע אליו הוא לא ירה בו, אלא בעט בו ואמר: "אתה יותר מדי צעיר, קום ולך". במחנה ציפתה לו הפתעה: הוא פגש את אביו. האחרון פנה לאיש הס"ס ואמר לו בהתרגשות: "מצאתי את הבן שלי". בתגובה, השיב לו הנאצי: "לך תחבק אותו".

בהמשך צעדו האב ובנו יחד בצעדת מוות נוספת אל מחנה גונסקירכן, שם שוחררו. "יצאנו משם, שנינו על סף המוות, ופגשנו את בן דוד שלי", סיפר שנדור. בהמשך, מתוך השלישייה רק הוא שרד.

בארץ, כאן נקרא יצחק לבנת, התגייס ל"הגנה" והשתתף במלחמת העצמאות כקשר. לאחר הקמת צה"ל שירת כקצין קשר והכשיר קצינים רבים בחייל. ב-1957 ייסד וניהל עם אחיו, אברהם ("בונדי"), את חברת ההובלות "תעבורה".

מקור וקרדיט : עופר אדרת , עיתון "הארץ"

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *