כיצד מבריחים ילדים יהודים  בוכיים מגטו ורשה , מבלי להיתפס על ידי הגרמנים ?

52

 במכתב שכתבה אירנה סנדלר בשנת 2000 היא כתבה כיצד הייתה מבריחה ילדים יהודים מגטו ורשה :

"היינו  מוציאות את הילדים הפעוטים  מן הגטו, אני והקשריות שלי , בארבע דרכים . הדרך הראשונה :

משאית פולנית הייתה נכנסת לגטו עם חומרי ניקוי שונים . הנהג היה מר אנטוני דומברובסקי, שגם הוא עבד איתי במחתרת. במקום שקבענו מראש היה לוקח ילד וגם אותי או את אחת הקשריות שלי . את הילד היה צריך להסתיר היטב במשאית, באיזה ארגז גדול של חומרי ניקוי או -למרבה הצער בשק.

פעם פנה אללי ההנג דומברובסקי  ואמר " יולנטה ( שמה המחתרתי של אירנה סנדלר), אני לא אמשיך אתכם במבצע המסוכן הזה , כי השומרים עלולים לשמוע את הבכי והצעקות של הילדים היהודים  והגרמנים יירו בכולנו" . ביקשתי ממנו מאוד שימציא איזו דרך ושלא יפסיק את פעילותו איתנו. כעבור ימים ספורים, בשביעות רצון גדולה הוא אמר לי : " מצאתי שיטה טובה, אני אקח איתי למשאית כלב רע מאוד. בכניסה לשער הגטו אדרוך לו חזק על הרגל ואז יללות הכלב יחרישו את צעקות הילד"

אירנה סנדלר הבריחה ילדים יהודים גם דרך מרתפים, דרך קבוצות העבודה שיצאו מהגט וגם דרך המנהרה של בית המשפט הישן .

מקור וקרדיט :

אנה ביקונט . גברת סנדלר , הוצאת כרמל, 2020

 

 

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *