לאה פריד: במנזר

462

 

  

 נולדה בטרנוב, פולין. כיום גרה כיום במודיעין, אם לארבעה ילדים.

"הסתתרתי במשך שלוש שנים במנזר ליד פשמיש, ע"י הגבול הרוסי. הייתי שם שלוש שנים, מגיל חמש עד גיל שמונה. כשהובאתי למנזר דעתי הוסחה על ידי משחק עם כלבלב קטן, בזמן שינינה סיכמה את פרטי העסקה עם הנזירות.
 
 סיפור הכיסוי שלי היה שאם המנזר היא דודתי, והובאתי לשם כי אמי, אחותה של אם המנזר, נהרגה בהפצצות בורשה, ואבי נהרג בתור חיל בצבא הפולני.
עבדתי בתוך המנזר, חלבתי את הפרות. אני זוכרת במיוחד את הפרה הג'ינג'ית, שלא פעם חבטה בי בזנבה. פיציתי את עצמי על ידי שתייה מהנה של חלב לבן ומקציף מהעטינים שלה. האכלתי את החזירים, אספתי ביצים, רעיתי עזים, ולמרות שהייתי כל כך קטנה, ניקיתי את המנזר כולו, והברקתי את רצפתו היפה.
עם הזמן הפכתי לנוצרייה אדוקה מאוד, התפללתי בדבקות והיו לי תמיד המון שאלות לכומר שהיה מגיע מידי שבוע לכנסיה עם פמליית הנערים שלו. הנזירות אהבו את האדיקות שלי והתלהבו בעיקר מכך שביקשתי לקחת לחדרי את פסלו של פרנציסקוס הקדוש. זה היה פסל גדול של הקדוש, שמחבק את ישו התינוק. הנזירות חשבו שזו הארה משמים, שילדה בת חמש מבקשת את הפסל לחדרה. עבורי הוא היה ודאי בובה או אולי געגוע לחיבוק של אבא ואמא.

 

לעדות המלאה באתר בית לוחמי הגיטאות

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *