"להתראות ילדים"

594
·         "לוסיין בונל, הידוע יותר בכינויו האב ז'אק, היה כומר כרמליטי ומנהל בית הספר הפנימיתי דה-קארם(Petit Collège des Carmes)  באוון (Avon), ליד פונטנבלו (Fontainebleau). הוא נולד בשנת 1900, בן למשפחה ממעמד הפועלים, סמוך לנורמנדי,
·         בתקופת הכיבוש החליט בונל לפתוח את שערי המוסד בפני פליטי הרדיפות הנאצים. שלושה נערים יהודים: מרכוס הלפרן (Halpern), דוד שלוסר(Schlosser) והאנס הלמוט מישל(Michel) , התקבלו לפנימייה. השלושה, שחיפשו נואשות אחר מקום מקלט, נשלחו אל האב ז'אק ממסדר נוטרה דם דה ציון (Notre Dame de Sion) בפריס. תחילה שיכן אותם האב בונל אצל משפחה שהתגוררה מול הפנימייה, אך בהמשך הגיע למסקנה כי יהיה זה בטוח יותר אם יישארו במוסד. הם חיו ולמדו תחת שמות בדויים שבונל בחר בעבורם. האנס הלמוט מישל היה יהודי גרמני. אביו, שהיה רופא בפרנקפורט, התאבד בשנת 1933, ככל הנראה כתוצאה מהצעדים האנטי יהודיים הראשונים שנקטה ממשלתו החדשה של אדולף היטלר, שבדיוק תפסה את השלטון. אמו של האנס נמלטה לפריס עם שני ילדיה, האנס ואחותו לאורה(Laure), הניצולה היחידה מן המשפחה שחיה עד היום הצרפת. שמו הבדוי של האח היה ז'אן בונה (Jean Bonnet); מוריס שלוסר נקרא מוריס סבטייר(Sabatier); וז'אק הלפרן כונה ז'אק דופרה (Jacques Dupre).
·         האב ז'אק גם העסיק מורה יהודי בשם לוסיין וייל (Lucien Weil), מורה למדעי הטבע, אשר איבד את משרתו בבית הספר בפונטנבלו בגלל חוקי משטר וישי שאסרו על העסקת מורים יהודים.
·         תחת חסותו של האב בונל חיו היהודים המסתתרים חיים כמעט רגילים, עד לאותו יום חורפי בינואר בו בוצעו המאסרים. ב-15 בינואר 1944, על בסיס למידע מדויק ומפורט שהגיע ממלשין, הופיע כוח של הגסטפו בשערי המוסד. ללא כל אזהרה מוקדמת, הם פשטו על הכיתות ואסרו את שלושת התלמידים היהודים וכן את האב ז'אק, מנהל המוסד. שלושת הנערים נלקחו תחילה אל מחנה המעבר דראנסי (Drancy), וב-3 בפברואר 1944, הועלו על טרנספורט מספר 67 לאושוויץ. בין 1,214 הנפשות שנדחסו בכוח אל הקרונות היו 184 ילדים מתחת לגיל 18. האב ז'אק נאסר, ובמקביל נסגרה הפנימייה על פי צו של הגרמנים. באותו היום גם נעצרו לוסיין וייל, אמו ואחותו. גם הם גורשו לאושוויץ, שם נספו."
   bullet history"להתראות ילדים" באתר יד ושם 
0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *