לוטי לבית צלר נולדה ב-1933 בסרייבו, במשפחה בת שלושה ילדים. ב-1941 , לאחר ההפגזה הגרמנית על העיר ועקב השמועה כי הגרמנים עומדים להיכנס לסרייבו, נמלטו ממנה רבים. אביה של לוטי החליט לשלוח את ילדיו הקטנים – לוטי בת השמונה ומיקו בן השתים עשרה – אל הוריו שבכפר ושילם למכר מוסלמי שיביא אותם ליעדם. לוטי זוכרת את רגע הפרידה בתחנת הרכבת: האם בכתה, והאב רץ לקנות פירות והשחיל אותם דרך חלון הקרון. זו הייתה הפעם האחרונה שלוטי ראתה את הוריה