לחמניות

50

"באותו בוקר הגיעה סבתא ואמא שלחה אותי לקנות חמש לחמניות. אמא הניחה בין ידיי את תלושי המזון. האות J התנוססה גדולה וצורבת על כל תלוש. יצאתי לרחוב חבושה בכובע הצמר שאמא סרגה. בקצהו התנוסס פונפון. בדרך חזרה הביתה זה קרה. קבוצת נערים לבושים במדים חומים עצרה אותי. הכרתי אותם, כולם מהשכונה שלי. עד היום אני זוכרת את מראה פניו של רודי הלבוש במדי ההיטלריוגנד (נערי היטלר). הם הקיפו אותי במעגל, גדולים וחזקים ממני. הנה הגיע אגרוף ראשון ואחריו מטר של אגרופים, בפנים, בראש, בכל מקום. כובע הצמר נתלש מראשי ונקרע לפיסות, כך גם הלחמניות החמות והמתוקות שזה עתה קניתי. בצחוק קולני הם קרעו אותן לחתיכות והשליכו בהתרסה. אחר כך עזבו אותי שותתת דם. שתי שיני חלב זעירות בחנו אותי בדממה מן המדרכה, לחמנייה אחת נשארה אחוזה בכוח בין אצבעותיי."

חניתה שוסטרנולדה ב־1935 בברסלאו, גרמניה. את המלחמה עברה בגטו צימפל בברסלאו. עלתה ארצה ב־1948. אם לשלושה, סבתא לשישה נכדים ושני נינים

מקור המידע

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *