לעוף כמו ציפור דרור

267

לעוף כמו ציפור דרור

אריה פלשטיין

קינג 2011

המחבר, שכילד חווה את השואה בהיותו כלוא במחנה דראנסי, ולאחר מכן הסתתר בחווה מבודדת ועלה לארץ עם גרעין של חברים מהתנועה הציונית בפאריס, מתאר את ההווי בקיבוצים, את שירותו הצבאי ואת עבודתו כמודד בפרויקטים לאומיים.

בספר מתאר אריה פלשטיין גם את קורותיו וקורות אחיו הנרי בתקופת השואה .

הם נעצרו ע"י בפשיטה לילית של המשטרה הצרפתית על בית יתומים, כי אימם, סדלה, מתה כבר ב- 1941 ואביהם שהיה חייל צרפתי היה בשבי הגרמנים . סדלה היתה בת 29 במותה בפריז בשנת 1941.

בדרך לא דרך,  הם הוברחו לדרום צרפת, שם הופרדו (בגילאי 5 ו 10) הצעיר יותר כנער מקהלה בכנסיה ועוד גילגולים, ואילו הילד הבכור, הנרי התגלגל ממסתור למסתור, עד לשיחרורו של האב, מוריס, שחיפשם, ליקט אותם ונישא לפולה  (אחותה של האם סדלה ז"ל ) שהיא מצידה צלחה את השואה באושוויץ.

כבר משנת 41 , מות אחותה בפריז,  היתה בתודעתה של פולה שהיא היחידה ששרדה והיא בעתיד תאמץ את ילדי אחותה המוסתרים בדרום צרפת "החופשית".

לפולה ולמוריס נולד בשנת 1948 ילד בשם נמרוד , שהתמנה לימים לארכיאולוג מחוז ברשות העתיקות בישראל .

בצילום : הנרי ואחיו אריה ( מסומנים בחץ) במחנה הגירוש דרנסי בצרפת 

 

0

תגובות

  • הספר כתוב נפלא! המרתק בקטע השואה, זה החוויה כפי שחווה אותה אחי אריה. סה"כ ילד קטן שבשבילו הכול הרפתקא ומשחקים וסקרנות, כאשר ברקע מתרחשת השואה. בקטע ההגשמה בארץ, הוא מלא להט ציונות, השתתפות בגדולי הפרויקטים של המדינה הצעירה, כמו – המוביל הארצי והקמת הנמל באשדוד. רק אדם חדור ציונות כמותו, אחד שחווה את השואה, יכול לתאר את ההשתתפות בפרויקטים הללו בלהט שכזה.

    Nimrod Negev 9 בדצמבר 2019 18:55
  • היכן רוכשים את הספר?

    לאה גולדשטיין 10 בדצמבר 2019 13:03

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *