מזיכרונותיו של יוסף זלקוביץ’ על אקציית הילדים בלודז’

784
ברחוב ריבנה עומדת עגלה. על העגלה עומדים כמה ילדים עם עיניים בולטות, כאילו הלכו לאיבוד. הם כבר נלכדו. הם אינם יודעים מה רוצים מהם. למה עומדים סביבם כה הרבה אנשים ומביטים בהם בעצב ובצער? מדוע הם בוכים, כל אותם האנשים? מדוע הם סופקים כפיים ביאוש? לילדים אלה אין בכלל רצון לבכות. “
 
 
0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *