לאה נולדה בהולנד, אמסטרדם, בשנת 1936 להוריה ניסן שמעון ורוזה כהן. אחות לשאול, מרים ומרדכי. הנאצים כבשו את הולנד במאי 1940. משטר הכיבוש בהולנד פעל בשיטות קיצוניות ואנשי המנהל ההולנדים שנותרו במשרותיהם פעלו עפ"י הצווים של הנאצים. כילדה, לאה זוכרת במיוחד את העובדה שהוציאו אותה מהגן בו למדה ואת הטלאי הצהוב אותו אולצה לענוד. השילוחים מהולנד למחנות ההשמדה באושוויץ וסוביבור החלו במחצית 1942 דרך מחנה המעבר וסטרבורק. מיקומה הג"ג של הולנד לא איפשר בריחה לארץ ניטרלית או בלתי כבושה לפיכך יהודים רבים חיפשו מקומות מסתור.
מחבואים
באביב 1943 עזבה לאה עם משפחתה את ביתם ועברו להסתתר אצל משפחות לא יהודיות. בהתחלה הסתתרו כולם אצל אותה משפחה. תוך זמן קצר נאלצו הוריה למסור את ארבעת ילדיהם למקומות שונים מבלי לדעת מה יעלה בגורלם. דודתה, נפי, ניצלה את מראה "הָאַרִי" והורידה את הטלאי הצהוב לאחר שהגרמנים רצחו את בעלה ומאז הצטרפה למחתרת ההולנדית. היא לקחה את לאה למחבוא נוסף ומשם העבירו אותה באמצעות המחתרת לצפון הולנד לכפר בשם נס שם היא שהתה מס' חודשים. אב המשפחה היה מכה אותה וכאשר השכנים החלו לשאול שאלות על זהותה, העבירו אותה למחוז friesland בצפון הולנד לכפר בשם Engwiereim למשפחה עם 2 ילדים קטנים.
למעשה, עד סוף המלחמה היא מאומצת ע"י המשפחה הזו (פרנץ וחייסקה קלוסטרמן). לימים הוכרו בני הזוג כ"חסידי אומות העולם" ועד היום לאה שומרת על קשר קבוע עם צאצאיהם.
על ההתמודדות של ילדה קטנה הנאלצת להחליף למראית עין את דתה ואף את שמה, מספרת לאה: "אימי אמרה לי בהתחלה שאנו הולכים לאנשים שיש להם אותו אלוהים – אבל הם עובדים אותו בצורה אחרת…"
אצל משפ' קלוסטרמן היא שוהה תחת סיפור כיסוי של ילדה לא יהודיה שביתה הופצץ ברוטרדם מבלי לדעת מתי תיגמר המלחמה ומה עלה בגורל משפחתה במשך למעלה משנתיים. בסיום המלחמה איתר אותה אביה ובא לאסוף אותה אבל בתחילה היא לא הכירה אותו ורק לאחר שכנועים הסכימה לעזוב את משפחתה המאמצת ולחזור עם אביה למשפחתה שניצלה. אחרי המלחמה חזרה משפחתה לאמסטרדם שם התגוררו כפליטים בבית חולים במשך שנתיים. ("6 אנשים בחדר קטן…"). לאחר מכן עברו לגור בדירה שכורה.
באותה תקופה השלימה את לימודיה בבי"ס ובתיכון ולימודי אמנות בבי"ס גבוה לאומנות. בסוף שנת 1959 עלתה לארץ בגפה. הגיעה לחיפה ועבדה בתלמה במחלקת הפרסום. בחיפה הכירה את יעקב, גם הוא ניצול שואה, התחתנו והביאו שלושה בנים. עברו לירושלים בשנת 1974 ומתגוררים מאז באותה הדירה.
לתיעוד המלא במאגר סיפורי מורשת – הקשר הרב דורי
0