"בין 5 ל-12 בספטמבר התקיימה בגטו לודז' אקציה אכזרית, שיהודי הגטו כינו אותה בשם שפרה (קיצור המילה הגרמנית שמשמעותה "עוצר"). בגטו הוכרז עוצר כללי, איש לא הורשה לעזוב את ביתו. הגרמנים עברו מבית לבית כשהם מלווים באנשי המשטרה היהודית. הם הוציאו מן הבתים את החולים, הזקנים והילדים מתחת לגיל 10.
במהלך האקציה נרצחו בגטו למעלה מ- 570 יהודים וכ- 20,000 איש גורשו למחנה ההשמדה חלמנו. איש מהם לא שרד. אסור היה לנו לצאת מן הבתים. זקיפים הסתובבו ושמרו על כך שלא יתגנב מישהו החוצה. מכוניות מלאות חיילים גרמנים היו עוברות ביעף, ומכונות ירייה היו מכוונות לכל הצדדים מוכנות לפעולה… במהרה התחלנו לראות מבעד התריס שלנו עגלות גדולות… הדומות למכוניות משא, ועל גביהן מספר רב של ילדים קטנים בוכים. ומאחורי העגלות השתוללו התפתלו האמהות שילדיהן נלקחו מהן. מעגלה אחת קפץ ילד כבן 8 וברח. אנשי המשטרה נאבקו עם הנשים האומללות, שלא רצו להרפות מן העגלות וכחיות פצועות ניסו לחטוף בחזרה את תינוקותיהן. כשעברה שיירה ראשונה זו, והד צעקת השבר התרחק – השתררה דומיה נוראה ברחוב… כך התרוצצו האנשים מרחוב מוקף אחד למשנהו דרך חצרות גגות ומעברים סמויים".
