ד"ר נחמה טק שהתמקדה במחקרה במצילים הפולנים, קבעה שמדובר בהשפעת הסביבה. באנשים בעלי אופי עצמאי ששמרו בעקביות על דעותיהם, ולא נסחפו עם הזרם המרכזי בחברה. הם היו משוחררים מדעות קדומות ועל-פי הבנתם קבעו לעצמם במה להאמין, אילו דעות מקובלות עליהם, ואילו נורמות של הסביבה אינן לרוחם, ועל כן יש לדחותן. 2 בהתנהגותם הם היו אינדיבידואליסטים, גם אם לא תמיד ידעו זאת. תכונות אלה, כולן או מקצתן, היו לבטח משותפות לכלל המצילים. אבל נראה שמצילי הילדים שביניהם בולטים ברגישותם המיוחדת לחסרי הישע ובאהבת האדם באשר הוא אדם, רגשות הנובעים מהומניזם עמוק שינקו ממקורות שונים, אם דתיים, אם ליברליים- חילוניים ואם מתוך התנסותם האישית, בבחינת "אל תעשה לחברך את מה ששנוא עליך".
אנשים אלה ביטאו אהבה זאת לא בהכרזות, אלא בביטוי מוחשי, ביחסם הבלתי אמצעי כלפי הזולת, בגילויי רוך ומאור פנים ובמגע אישי יומיומי. לכן אין זה מפתיע 3 שלנשים היה משקל מכריע בהצלת ילדים, בגלל נטייתן לפעול על-פי רגשותיהן. ככל שמרבים לעיין בעדויות על הצלת ילדים בתוך המשפחות, כך קשה יותר לתאר טיפוס מיוחד של מציל ילדים. אנשים אלה היו שונים זה מזה באופיים וברקע החברתי שלהם. הם השתייכו לכל רובדי החברה ולכל גוני הקשת הפוליטית – הם היו בני אצולה ובני המעמד הבינוני; פועלים ואיכרים; בעלי אמצעים ועניים מרודים; משכילים בעלי מחויבות חברתית וחסרי השכלה שלא התמצאו בהוויות העולם; דתיים וחילוניים; אנשים המעורים בחברה, ואינדיבידואליסטים; בעלי משפחות ובודדים. גם מניעיהם לא תמיד היו זהים, ואין מעשה הצלה אחד דומה למשנהו.
