מרים גייסמר, בת 11, רוטרדם, הולנד – לבד במחבוא, ללא הוריה שמצליחים לשרוד במסתור מאחורי עוגב בכנסייה

226

סיכום מאנגלית ע"י צפרית גרינברג , עורכת משותפת , מיזם התיעוד , ילדים בשואה

ב -19 באוגוסט 1942 חזרה מרים גייסמר מבית ספרה ברוטרדם הולנד ונכנסה לביתה. הוריה אמרו לה שעליהם לדבר איתה וסיפרו שהמצב הפך מסוכן ויש חשש שהנאצים ימצאו אותם, ולכן צריך למצוא להם מקומות מסתור. מרים נאלצה לעזוב את הוריה ואת שתי אחיותיה, יהודית והדסה, ועברה לגור עם המשפחה שהסכימה להסתיר אותה. עוד לפני שעזבה שונה שמה למניה וצמותיה נגזזו כדי שלא תראה יהודיה.

לאחר זמן מה הועברה לבית אחר, ואחר כך לבית השלישי בו הסתתרה עד סוף המלחמה. בית זה היה שייך לטנטה נל, אם חד הורית, שהייתה לה בת משלה והיא כבר שיכנה אצלה ילד יהודי. טנטה נל רצתה לעזור והייתה זקוקה להכנסה שקיבלה מהסתרת ילדים יהודים. אך סמוך לתום המלחמה, המזון היה כה מועט והיה צורך בכסף רב, שלא היה בנמצא, כדי להאכיל משפחה קטנה. טנטה נל נאלצה להאכיל את עצמה ואת הילדים בפקעות צבעונים מעורבבות בקמח כדי שלא ירעבו.

שגרת היום הייתה קשה ומפחידה. בלילה ישנו במחבוא תחת רצפת המטבח אליו הובילה דלת נסתרת. את צרכיהם עשו בסיר.

היו כמה ספרים בהולנדית שמרים קראה שוב ושוב: "פו הדוב", "אוהל הדוד טום". לעיתים היה מגיע מורה לבית ועובד עם הילדים על קריאה, כתיבה וחשבון.

מרים ידעה שהוריה עדיין בחיים, אך לא ידעה היכן הם נמצאים. הוריה מצאו מקומות מסתור לשלוש בנותיהם, אך התקשו למצוא לעצמם מקלט. אפילו אחותו של אביה, שהייתה נשואה להולנדי לא יהודי, לא הסכימה להסתיר אותם בביתה.

לפני המלחמה היה אביה של מרים הרוקח הראשי של רוטרדם. רוקח אחר שהכיר עזר לו למצוא מסתור בכנסיית Breeplein ברוטרדם. הכנסייה קיימת עד היום ובחזית הבניין יש לוחית המסבירה את התפקיד שמלאה הכנסייה בהסתרת יהודים בזמן המלחמה.

הכומר בכנסייה ביקש מאיש התחזוקה שימצא מקום מסתור עבור הוריה של מרים, ואז התברר לו שמזה שנה מסתתרת בכנסייה משפחה יהודית אחרת. וכך, כל אחת מהמשפחות הסתתרה בעליית הגג מאחורי אחד הצדדים של צינורות העוגב. במשך שנתיים וחצי חיו ההורים מאחורי העוגב בכנסייה. קשה היה להתנהל בחלל הקטן שמאחורי העוגב ושעות רבות הם נאלצו לשכב במיטה ולא לזוז כדי שבאי הכנסייה לא ישמעו את צעדיהם. אביה נתן לאימה כדורי שינה כדי שתוכל לישון ולהעביר את הזמן.

ופעם אחת כמעט שנתפסו. מישהו אמר לנאצים שבכנסייה מוסתרים כלי נשק. מתחת לעליית הגג היה עוד חדרון קטן, אליו היה אביה של מרים יורד לקרוא. הוא שמע קולות וראה את כוחות המשטרה הנאצית בכנסייה. הוא מיהר לעלות חזרה לעליית הגג ומשך אליו את הסולם עימו ירד למטה. השוטרים הנאצים הגיעו לאותו חדר שמתחת לעליית הגג וחיפשו בתוך צינורות העוגב, אך משלא מצאו דבר עזבו את המקום.

עם סיום המלחמה הוצאו מרים ושתי אחיותיה מהמקומות בהם הסתתרו ונלקחו לכנסיה ברוטרדם. שם פגשו את הוריהן והמשפחה התאחדה שוב.

זהו רק אחד מהסיפורים מדהימים של אלה ששרדו, במקרים רבים בזכות המזל בלבד.

מקור :

Marco Werman, “This Jewish couple survived the Holocaust hidden behind a church organ. Their daughter — also in hiding — had no idea”, PRI's The World, November 27, 2015

 

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *