מרים טיטלבאום (בוט),  בת 7 , “נמסרתי למנזר וכך ניצלתי”

74

מאתמרים טיטלבאום (בוט)

זהו הסיפור של אמי – מרים טייטלבאום. שם נעוריה היה בוט, נולדה בשנת 1934, בפולין (לפי התיאור שלה, זוהי הערכה של שנת הלידה שלה והיא איננה בטוחה בתאריך האמתי). גדלה בעיר ולדובהבת למשפחה מאוד גדולה ואמידה של סוחרים, הרב סבא היה רב בעיירה. בזמן השואה, בהיותה ילדה צעירה, הוריה מסרו אותה למנזר. לאחר המלחמה, אנשי הפדרציה היהודית עסקו באיתור ואיסוף של כל היהודים שהצליחו לשרוד. הם פעלו על סמך עדויות של ניצולים על קרובי משפחתם של הנעדרים, לעיתים על סמך עדויות של אנשי העיירה שבו התגורר אותו אדם שחיפשו וגם אצל הגויים שהתגוררו בעיירה או בכפרים סמוכים.

את אמי הצליחו למצוא במנזר, שם היא הפכה ממרים למרייה, ומצאה מפלט חמים בחיק הנצרות. כשמצאו אותה, היא פחדה לחזור ולהיות יהודייה. בתקופה זו כל משפחתה הענפה והגדולה הושמדה. לאחר המלחמה היא ועוד ילדים שוכנו בתחנת מעבר בטירת לה-רו בצרפת, ולאחר מכן הגיעו ברכבות לארץ ישראל. היא הגיעה לארץ בשנת 1948, שלחו אותה לקיבוץ גן שמואל ושם היא הכירה את אבא שלי שהתגורר בחדרה, אף הוא ניצול שואה שנותר בחיים עם אחיו ואיבד את שאר משפחתו. הם נישאו, ונולדו להם שני ילדים, אחי הגדול ואני. אמי למדה בקורס אחיות בהדסה ירושלים.

בהמשך חייה סבלה, חוותה קשיים רבים וסבלה מנכות נפשית, בשל קורותיה בזמן השואה, ואבא שלי טיפל בה במסירות לאורך כל שנות חייו. היא נפטרה בשנת 2014.

לתיעוד המלא באתר הקשר הרב דורי

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *