נחמה טק , ילדה בת 12, רוכלת בשוק השחור הלא-חוקי בקיילצה בשנים 1943-1944

85

כספם של הורי נחמה טק , שהסתתרו במסתור אצל משפחה פולנית , אזלו ולא היה באפשרותם להמשיך לשלם למשפחה הפולנית כדי שיסתירו אותם. הפתרון שמצאו היה לשלוח את בתם נחמה טק , בת 12 לסחור בעסקי השוק השחור בעיר קיילצה שם הסתתרו .

הנאצים התייחסו לסוחרי השוק השחור בצורה שרירותית . מבחינתם מכירה של מזון בשוק השחור נחשבה כפשע חמור ומדי פעם נערכו פשיטות על סוחרי השוק השחור בפולין.

הורי החליטו לאפות לחמניות ולמכרן בשוק השחור. אמי, שהיתה אופה מעולה, נהגה לאפות בלילות , ואני מכרתי את דברי המאפה למחרת היום. סטפה ואני קנינו את המצרכים הדרושים לעסק הלא חוקי.

אפיית לחמניות , עוגיות ולחם , ומכירתם היו מהעסקים המבוססים בשוק השחור . כל דבר העשוי קמח לבן היה מעדן בלתי חוקי , ולמרות שמרכיבי מוצרי המאפה היו יקרים , הם נמצאו בשפע. כל האופים הבלתי חוקיים עבדו בבית.

ידענו שנעמוד בתחרות קשה , ולא טיפחנו אשליות בדבר רווחים גבוהים. כדי למנוע אכזבה אמר אבי , ” רווח קטן עדיף על שום רווח, עלינו להסתפק במועט” .

הורי חשבו שאני צריכה לקחת על עצמי את המכירה בשוק השחור בגלל המראה הפולני שלי .

הייתי מגיעה השכם בבוקר , בקור עז , לשוק של קיילצה. הייתי קטנה , רזה ומפוחדת. לא ידעתי כיצד למשוך לקוחות,  הרוכלים הפולנים האחרים התייחסו אלי בחשדנות  ואחר כך ברחמים. אבל הייתי תלמידה נלהבת .

בהמשך למדתי את השיטות של הרוכלים האחרים והתחלתי להרוויח כסף . הפחדים שלי נעלמו. ככל שהשתפרו מיומנויות המכירה שלי , כך גם הצליחו העסקים . גם  מיומנות האפייה של אמי השתפרה. הלחמניות שאפתה היו יפות ומכירתן הייתה קלה יותר. עם הזמן רכשנו לנו לקוחות קבועים שחזרו על מנת לקנות במיוחד את הלחמניות שלנו.

בזמן הפשיטות של הגרמנים  על השוק השחור לימדו אותי הרוכלים האחרים כיצד לברוח במהירות ולהסתתר.  בריצות הבריחה המהירות איבדתי  מדי פעם את הלחמניות , אך ניצלתי מהגרמנים. בזכותי עסקי הלחמניות בשוק השחור הצליחה משפחתי להמשיך לשרוד במסתור אצל המשפחה הפולנית.””

מקור וקרדיט :

  נחמה טק , דמעות כבושות , סיפור של ילדות אבודה , יד ושם  , תש”ס , 2000

 

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *