נילי גורן: חיים בזהות שאולה

458

שמי נילי גורן , אני נולדתי ג'קלין ואן הודן , נולדתי בעיר אוטרכט בשנת 1933
הייתי בת  שש

..ואז נסענו לכפר קטן קטן, לרופא ואשתו שלא היו להם ילדים וגרו בבית ענק.
והרגשתי נורא מועקה כי הייתי לבד, ואז פתאום ראיתי את וורה. ורה הייתה כלבת צייד סטר אירי נהדרת ששכבה על יד האח. אז עולמי ישר כבר היה יותר טוב. התיישבתי על הרצפה ליד ורה ושם נשארתי כמה ימים, ואז אבא נסע.
ונשארתי. הייתי בורחת לאיזה עולם שניסים קורים וכל מיני פיות נושאות דברים טובים. לא היה עולם אמיתי, אני ברחתי לשם כי שם יותר טוב, בעולם הזה.
ואז פתאום בה הספרון הראשון ואבא שלי שלח עם רץ כזה, גם ספרון ואחר כך את כולם.  אי, זאת הייתה הפתעה נהדרת, נהדרת. קודם כל לשמוע מאבא, שנית דרך הספר לגלות שבעצם כולם חיים ואף אחד לא נתפס. זה היה הפחד הכי גדול שלי, שמישהו מהם ייתפס. ושלישית הציורים הנהדרים המוכרים לי כל כך של אבא. ונהדר, נהדר, נהדר, קצת ריח של אבא.
אף פעם לא סיפרתי לאף חברה לאף אחד שום דבר. כלום, רמז לא. הגרמנים כבר התחילו להפסיד את המלחמה.. ואלה היו השבועות הכי קשים של המלחמה שלי. כי אז גם אנחנו השתחררנו ואבא לא בא.."

לעדות המלאה באתר של בית לוחמי הגיטאות

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *