סיפורה של הילדה ניושה שלאג ז”ל

358

ניושה היא האחיינית היתומה של האומנת  שהובאה מהעיר הגדולה משום שאמה נפטרה ממחלה. והיא מקבלת שם נוצרי – אולי מאריה, אולי באשיה, אולי אנה?.

ניושה, ילדה  יהודיה חכמה, שמבינה עד כמה מסוכן מצבה, לוקחת על עצמה ברצינות את תפקידה החדש.

“אני ילדה נוצרייה” – היא משננת לעצמה – “אין לי שום קשר עם משפחתי הקודמת אף פעם לא הייתי יהודייה, אני נוצרייה מבטן ומלידה”.

אני רואה אותה בדמיוני מתלווה לאומנת שלה לתפילת יום ראשון בכנסייה, מסמנת על עצמה את סימן הצלב, בכריסטמס היא מדליקה נרות על עץ האשוח ומקשטת אותו בשרשראות צלב. ואולי… אולי  היא חיה בעוני נורא, כי המלחמה פוגעת גם בכפריים וצריך לעבוד קשה בשדה כדי להשיג מזון.

היא בודאי מתגעגעת לאימא ולאבא אבל איננה בוכה ואיננה מתלוננת, היא משחקת את המשחק עד הסוף. והסוף מהיר ומר…

שכניה של האומנת  בוחשים ורוחשים: “מי זו הילדה, מאיפה הבאת אותה לכאן, היא לבטח ילדה יהודייה, איך את מעזה להביאה לכאן ולסכן את כולנו”. בסופו של דבר הם פונים לשלטונות ומלשינים על ניושה והאומנת שלה.

והשתיים נתפסות.

לסיפור החיים הקשה של הילדה ניושה שלאג, בת 9 , שהוצאה להורג בשואה

 

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *