סיפורה של רינה בירנהק, בזכות שני גורי כלבים

484
 "מה יש לך שם בתוך המעיל?", צעק המפקד הנאצי האכזרי, אמון גט, על הנערה בת ה-16 ביום פינוי גטו קרקוב שבפולין.
 הילדה פתחה את המעיל בזהירות, וחשפה שני גורי כלבים מפוחדים שזה עתה נולדו. אחד שחור, אחד לבן. "מה את רוצה לעשות איתם?", הוא נהם. "אני רוצה לתת לך אותם. הם יפים וטובים", ענתה לו הילדה באומץ, שלא ברור מנין הצליחה לגייס.
 
אותה ילדה של אז היא כיום רינה בירנהק, בת 89, שמספרת כי בזכות שני הגורים הללו ניצלו חייה. "הנאצי לקח אותם, ואותי הוא שלח לצד של החיים. זה היה בעת הסלקציה בגטו קרקוב, כשהנאצים החליטו מי לחיים ומי למוות".
זו הייתה רק אחת הפעמים, אך המכריעה ביותר, שבה ניצלו חייה של רינה באותן שנים ארורות של שואת יהודי אירופה

רינה ומשפחתה ניצלו כולם בזכות היותם ברשימת שינדלר.
כשעלו לישראל, הקימו מחדש את עסק הקונדיטוריה המשפחתי שהיה להם בגטו קרקוב, ופתחו את מפעל הוופלים המשפחתי "מנעמים", אשר לימים היה ליצרן הוופלים הוותיק בארץ.
 
רינה בירנהק נולדה בקרקוב בשנת 1927. היא הייתה בת 12 כשפרצה המלחמה, וכשאולצה עם משפחתה לעבור לגטו כבר הייתה בת 14. לפני המלחמה היה אביה סוכן מכירות ראשי בכל פולין של מפעל השוקולד השוויצרי "סושרד". אמה רוזה נשארה בבית וגידלה אותה ואת אחותה הלינה, המבוגרת ממנה בשנה
כשנאלצו לעבור לגטו ב-1941, ניצלה אמה של רינה את הניסיון המשפחתי, ופתחה בגטו את אחת החנויות הכי פחות צפויות במקום כזה: קונדיטוריה קטנה. 
"הבנו שאנו צריכים להתפרנס ממשהו. אבל זה היה בעייתי מאוד, כי לא היו חומרי גלם, כמו שלא היה מה לאכול. אז אני הייתי יוצאת מהגטו, תוך סכנת חיים יומיומית, ומביאה את המצרכים, ואחותי ואמי היו אופות. החבר שלי עזר למכור, מזה התפרנסנו. לפעמים גם קניתי את העוגות בחוץ ומכרנו בגטו", היא מספרת
בירנהק הייתה רזה וקטנה לגילה, וניצלה את התכונות הללו לטובת הישרדותה: "הייתי מתפלחת כך מתחת לסורגים של הגטו בקלי קלות", היא מעידה. נוסף על כך היא נראתה כמו פולנייה "שיקסע"-בלונדינית ובהירת פנים, מה שסייע לה גם מחוץ לחומות. "עד היום כל המשפחה שלנו כאלה שיקסים", היא צוחקת
0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *