סיפורו של מאיר וויס

488
נולדתי בשנת 1934 בבודפשט , הונגריה,
 הגירוש לא היה פשוט , סגרו אותנו בגדרות באזור שבו גרנו א, זור בית הכנסת הגדול היהודי . בתחילת הדרך בגטו היו לנו תלושים בכדי לקבל אוכל, העסיקו אותנו בכל מיני עבודות מזדמנות כמו ניקיון שמירה על ילדים בכדי להעביר את הזמן ", החיים היו על סף המזל ". הבתים בגטו היו רבי קומות ואני אמי ואחי חיינו בדירה בעלת שש קומות ואנו גרנו בקומה החמישית. כל הזמן היו הפצצות " ,עלינו שיטחו את השטח ." באחת ההפצצות הפציצו את הבית שלנו ושתי הקומות העליונות נהרסו ועקב כך נשארו רק ארבע קומות. כל הזמן היו הפצצות על הגטו אז רוב זמננו העברנו במרתפים של הבניין גם ביום וגם בלילה . במהלך התקופה בגטו כל אחד עשה משהו . אני הייתי עם אחי ואמי , נשארנו ביחד בזמן המלחמה . בצעדת המוות לא הייתי, היינו בדרך לנהר הדנובה ששם ירו ביהודים לא היו לנו ניירות והשתחררנו במזל, אני לא יודע איך זה קרה . על השחרור נודע לנו מפי חיילים רוסים אשר שחררו את האזור שלנו.

לתיעוד המלא באתר לדורות

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *