סיפור החיים של איז'ו הטייס

556
בירן יצחק איז'ו, סא"ל מילואים  קווים עיקריים במסלול חייו:
תקופת השואה יליד 1933-1935 דרצניץ בוקובינה אוקראינה. במלחמת העולם השנייה נשלח עם אמו למחנות בטרנסניסטריה שם מתה אמו ממחלת הטיפוס (או מרעב). כילד יתום חי לבד ושרד בין הכפרים האוקראינים כרועה פרותיהם.

התקומה לאחר תקופה קצרה בשלזיה, עזב את משפחתו והצטרף לתנועת עליית הנוער הציוני "דרור" ובסיועה עבר לגרמניה. הקבוצה התמקמה במנזר ששימש כאכסניה שם קיבלה הקבוצה חינוך ציוני ועברי כהכנה לעלייה לישראל (פלשתינה). בשנת 1947 עלה לארץ ישראל דרך צרפת באוניה "אקסודוס" והוחזר על ידי הבריטים, כמו כל המעפילים הנוספים לגרמניה. באפריל 1948 עלה סופית לישראל, נקלט בקיבוץ עין חרוד שם "עשו ממנו בן אדם".
 בשחקים באוגוסט 1953, התגייס לקורס טייס מספר 16 וסיים כטייס "מוסקיטו". בשנת 1955 עבר לטייסת 103. 
במלחמת "קדש" הטיס את דקוטה מספר 2 ברביעיה הרביעית להצנחה הראשונה אי פעם של גדוד צנחנים ב"מיתלה". לאחר מכן מונה לסמ"ט. היה בין הקברניטים הראשונים בטיסות בין לאומיות של חיל האוויר על מטוס "נורד" ויותר מאוחר על מטוס ה "סטרטוקרוזר". בוגר מחזור י"א בקורס פו"מ של צה"ל.
מונה למפקד טייסת 120 שבשרותה המטוס הגדול בחיל, "סטרטוקרוזר", ומהגדולים בעולם. במלחמת "ששת הימים" היה מפקד טייסת, זכות מיוחדת ובולטת בחיל. לאחר המלחמה עם שילוש טווחי הטיסה, טייסות התובלה היוו בסיס לתחזוקות יחידות צה"ל המרוחקות. הטיס את הרמטכ"ל רבין ז"ל בביקורו אצל השאח הפרסי וכן את מפקד החיל האלוף הוד לביקור בצבא הפרסי. על מבצעים רבים אחרים עלומי שם וסיפור,קיבל תעודות הצטיינות והוקרה. בשנת 1970, עבר "לאל על" ,התקדם בכל השלבים המקצועיים עד שהגיע לתפקיד קברניט בכיר,מדריך ובוחן על צי מטוסי החברה ה-707, 767757  וה-747. בשנת 2000 בהגיעו לגיל 65 (גיל הרשיון) , יצא לגמלאות אחרי 47 שנות טיסה פעילה רצופה.
טיסתו האחרונה הייתה לוורשה פולין. כך ניסגר מעגל של ניצול שואה שחוזר לפולין כקצין בחיל האוויר וקברניט באל על.
0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *