עדותה של פרנקה : להיות ילדה יהודיה בצרפת של מלחמת העולם השנייה

382
"כשלמדתי לקרוא בגיל חמש או שש , הופיעו על הקירות המילים " מוות ליהודים . " אלה היו המילים הראשונות שקראתי . לא יכולתי לחמוק מהן כי הן נכתבו בעיר בכתב גדול מאוד . נוספו להן " מוות ליהודים , " " היהודים כלבים , " " אין כניסה ליהודים" — בבית הקולנוע , " אין כניסה ליהודים" — בבית הקפה . אט אט נאסרה הכניסה לכל מקום . מרחב המחיה צומצם עוד ועוד ועוד .
 אסור היה לשוטט בגנים הציבוריים , אסור היה לטייל על החוף . לא יכולנו ללכת עוד לשפת הים כי היהודים היו מלוכלכים , זיהמו את החופים , זיהמו את הים . האופק היה צר מאוד . וגם בתור ילדה סבלתי מכך כי הייתי ילדה מלאת מרץ ואהבתי לטייל , לראות דברים , וראיתי רק דברים רעים . שמעתי רק את דאגותיהם של הורי …"
 פרנקה 

מקור וקרדיט : עורך/כים: ראובן מירן( עורך ) הרחק בקצה העולם יש לי אמא : עדויות קצרות של ילדים יהודים מוסתרים בצרפת 1945-1939
נהר ספרים , שנת ההוצאה: תש"ע – 2010


0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *