בשנת 1944 הגרמנים הרגיעו את היהודים בברטיסלבה , למעשה הרדימו אותם . הם הודיעו לנציגי הקהילה שהיהודים יכולים לחוג את חג הפסח שלהם ללא כל חשש, כי בזמן הקרוב לא יבוצעו גירושים. אבל בפסח הראשון כבר הגיעו שוטרים גרמנים כדי לגרש את כל היהודים ולשלחם לאושוויץ.
אמו של הפעוט אנסטי (ארנסט , אהרון יהודה) חשה מראש בסכנה ודאגה כי אחותה וליקה תגיע לעיר כדי לקחת את אנסטי הקטן ולהביאו למקום מסתור מחוץ לברטיסלבה.הילד ודודתו הסתתרו בכפר סלובקי בשם הודלוב.
הנערה וליקה המשיכה להסתתר עם אנסטי בן השנתיים בכפר ומפעם לפעם בעת חיפושים שנערכו באיזור , היא לקחה את הפעוט אל היער הקרוב המכוסה שלג, עד יעבור זעם. כך עד תום המלחמה . בחורף הקר שפעוט עטוף בשמיכה על כתפה הייתה מסתתרת במשך ימים ביער וחוזרת בלילות למקום המסתור בכפר.
רודלוף שימונצ'יץ , מחסידי אומות העולם אשר שימש כמפקד המשטרה במחוז היה לה למגן ולעזר רב ודאג להזהיר אותה מראש כל אימת שנערכו חיפושים ע"י הגרמנים או המשטרה המקומית.
מקור וקרדיט :
יצחק שלזינגר . וילו, מחר שאבעס : סיפורו של ילד בונקר בשנה האחרונה לשואה, הוצאת המחבר , 2007
0
