פגישה לא מציאותית : לידיה גרנות , ילדת טהרן

496

דליה גוטמן כותבת על לידיה גרנות , ילדת טהרן

” לידיה גרנות   Lydia Granoth , ‘ילדת טהרן’ החכמה, המתוקה, הארכיטקטית המחוננת, איננה.

כמה נגעה לליבנו בסיפור מלא היסורים על הפרידה בגיל 10 מאבא ואמא שעלו לארץ ישראל, קיוו שיוכלו למצוא תנאי מחיה מספקים, ולהביא אליהם את לידיה.

שבועות ספורים אחרי, פורצת המלחמה.

לידיה ‘נלכדת’ עם הדודה והדוד, ושלוש וחצי שנים נודדת איתם ברחבי ברית המועצות המדממת, עד שהתאפשר לשלוח אותה, יחד עם עוד כאלף יתומים יהודים, לטהרן, עם צבא אנדרס.

שלוש וחצי שנים בלי שום ידיעה או קשר עם אמא ואבא.

בלי תמונה שאפשר להתבונן בה ולזכור.
מגיל 10.
ליבת ילדותה.
סיוט של ילדה פליטה.

הנה היא מספרת בסרט המסע של ילדי טהרן – The Children of Tehran על הפגישה עם אמא שלה, כש׳ילדי טהרן׳ הגיעו לעתלית, ב 18 בפברואר 1943, בעיצומה של המלחמה.

אנחנו בוכים עלייך, לידיה שלנו.

לפוסט  המקורי של דליה גוטמן ולקטע בסרט

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *