פרומה גלנט ז"ל  , בת 6  בשואה , מסתתרת ביערות עם הפרטיזנים

513

בצילום : 1963  יואב גלנט, בן 5, עם אביו מיכאל ואימו פרומה באירוע משפחתי (מקור)

פרומה גלנט לבית סגל, הייתה ילדה בת שש כאשר תקפו הנאצים את פולין ושרפו גם את עיר מגוריה, מזריטש.

היא נמלטה יחד עם הוריה ואחותה אל מסע של סבל, קור ורעב; הם ברחו ליערות והסתתרו שם .

האב הצטרף לפרטיזנים הסובייטים  ביערות והצליח , בדרך לא דרך, לסייע למשפחתו שהסתתרה בתוך חפירה מוסווית בין עצי היער הסבוכים . חלק מהזמן המשפחה רעבה.

בגיל 12 העפילה  פרומה גלנט עם משפחתה על סיפון האונייה ״אקסודוס״ לישראל, גורשה ע״י הבריטים לגרמניה וחזרה לארץ מיד עם הקמת המדינה.

השר גלנט ציטט את דבריה: "עברתי דרך ארוכה בחיי. הייתי ילדה נרדפת ביערות, ללא אוכל והגנה. עליתי לארץ באוניית המעפילים אקסודוס, בניתי חיים חדשים יחד עם בעלי מיכאל, נער אשר שרד את המלחמה והתנדב לעלות ארצה בשנת 47 כדי להילחם למען עצמאות ישראל". לאחר שעלתה לארץ, שוכנו פרומה ומשפחתה ביפו.

רקע היסטורי על העיירה  מז'יריטש

יהודים החלו להתגורר במז'יריטש במאה ה-14.

העיר נודעה בקרב היהודים בעיקר בזכות רבי דב בער, המכונה המגיד ממזריטש, שחי בה באמצע המאה ה-18, והיה מנהיגה של תנועת החסידות בדור השני. בעקבותיו הפכה העיירה למקום עלייה לרגל לחסידים.

יהודי מז'יריץ' עסקו בעיקר במסחר זעיר ובמלאכה. בשנות השלושים ניסו יהודים אחדים לחכור קרקעות ולהתפרנס מחקלאות. אך מיעוט הרווחים הרתיע רבים מלהיכנס לתחום זה. הפעילות הכלכלית היהודית נתמכה בקופת גמ"ח שנוסדה בראשית שנות העשרים ונתנה הלוואות קטנות ללא ריבית וכ"בנק לאשראי", שנוסד בשנת 1928 וסונף למרכז הקואופרציה היהודית. בנק זה פעל עד ספטמבר 1939.

בשנת הלימודים תרפ"ו (1925/26 ) נפתח בית ספר עברי, שסונף לרשת "תרבות", למרות הקשיים הכספים גדל בית הספר והוא כלל את רוב הילדים שבעיירה. הוא פעל ללא הפסקות עד ספטמבר 1939. ליד בית הספר העברי פעל גן ילדים עברי. בשנת 1930 הוקם בית ספר דתי "אור התורה" וגם הוא פעל עד ספטמבר 1939. ליד בית הספר העברי הייתה ספרייה ציבורית גדולה, ששימשה מרכז לפעילות תרבותית ואומנותית.

הפעילות הציונית שהחלה בשנת 1917 הסתעפה בין שתי המלחמות. נוסף על סניפי מפלגות של מבוגרים התקיימו קנים של תנועות נוער, בשנות העשרים – של "השומר הצעיר", "החלוץ", "גורדוניה" ו"החלוץ הצעיר". ובשנות השלושים – של "בית"ר", "פרייהייט" (דרור) ו"השומר הדתי". בשנת 1934 ארגן "החלוץ המזרחי" קיבוץ הכשרה בשם "קדימה". בשנת 1937 הקימה "בית"ר" הכשרה חקלאית במז'יריץ'. במקום היה גם סניף של אצ"ל ובו היו בערך 25 חברים.

הצבא הגרמני נכנס למז'יריץ' ב 6 ביולי 1941 ובמשך היומיים הראשונים ערכו חיילים גרמניים ואוקראיניים מקומיים פוגרום שעיקרו היה התעללויות ביהודים ושוד רכוש יהודי. לאחר שבועיים נתמנה מושל צבאי גרמני. לפי הוראותיו חויבו היהודים לענוד סרט שרוול לבן ועליו מגן דוד כחול ולסמן את בתיהם במגן דוד, מונה יודנראט, ומן היהודים הוחרמו כל דברי הערך, כולל קישוטי הכסף שבבתי הכנסת. יהודי העיירה חויבו לצאת לעבודות כפייה בחקלאות ובשירותים. באוקטובר 1941 נצטווה היודנראט להמציא 160 צעירים לעבודה. אלה נשלחו לקייב ושם הועבדו בתנאים קשים ביותר. תוך זמן קצר מתו כמעט כולם או נורו.

ביום ו', א' של חג השבועות תש"ב (22 במאי 1942) הוטל על העיירה מצור ורוב יהודייה הוצאו מחוץ לעיירה ונרצחו ליד בורות שהוכנו מראש. נותרו 950 איש ואלה נכלאו בגטו. בא' של חג הסוכות תש"ג (26 בספטמבר 1942) בוצע חיסול יהודי מז'יריץ'. ביום זה נספו כ 900 נפשות. כמה עשרות ברחו או התחבאו. צעירים מבין הבורחים הצליחו להצטרף בשנת 1943 ליחידות פרטיזנים סובייטיות.

מקור וקרדיט :

אילון, בן-ציון ח. (באראניק) [חיים] [ער`] , מז`יריטש גדול: בבנינה ובחורבנה, 1955

 

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *