פרוסת לחם לאם

214

"אחד העיסוקים שלנו במחנה אושוויץ היה חיפוש אחר קרובים, מכרים, ידידים. ואלי קיננה בנו התקווה למצוא אם, אחות, אח, אולי בכל זאת מישהו נותר בחיים?

החיפוש שלנו במחנה הענקי של אושוויץ  נערך ב"טיילת" שמשני עברי הגדר. בשעות היום נהגנו להסתובב ברחבה שחצצה בין שני המחנות. אני רואה לפי רחבה ארוכה ארוכה שמשניה עבריה בלוקים, שורה ארוכה של בלוקים. ובין מחנה למחנה חוצצת גדר מחושמלת. ועל המגדלים זקיפים המשגיחים על המתרחש מעבר לגדרות ואינם מהססים לירות במישהו המפר את חוקי המחנה, חוקים בלתי כתובים, כגון העברת חפץ כלשהו או שיחה עם אדם מעבר לגדר. אנו מודעים לכך ונשמרים על נפשותינו.

הן עמדו זו מול זו, האם והבת. האם במחנה B והבת במחנה C . הן ניצבו זו מול זו, קרוב מאוד ורחוק מאוד, כי גדר תייל מחושמלת הפרידה ביניהן. האם בשנות החמישים והבת בגיל העשרה הופרדו במחנה אושוויץ וניפגשו והגדר חוצצת ביניהן.  הן כאן שתיהן , האם והבת , והן לחוד.

עליהן להתכחש לעובדת היותן אם ובת. עליהן להישמר על נפשן.

עליהן לנצור את הגעגועים . את הכמיהה להיות יחד. האם קמולת פנים , מורעבת , כחושה . הבת מחזיקה בידה פרוסת לחם ומצפה לרגע, בו הזקיף לא ישים לב ותשחיל לאמה דרך הגדר את הפרוסה . פרוסת לחם לאם מורעבת.

היא עמדה מול האם וסימנה לה בעיניה על פרוסת הלחם ועל המקום, בו תשחיל אותה למענה. בעוד האם מושיטה את ידה לאחוז בפרוסה המושטת לה, הידהדה היריה. הזקיף קלע. הבת קרסה תחתיה. המוות היה מיידי . הקליעה היתה מדוייקת.

האם הביטה על גופת בתה בעיני טירוף והחלה לצחוק , צחוק של טירוף הדעת.

בת הרוגה ואם שדעתה נטרפה.

והכל בעבור פרוסת לחם . "

מקור וקרדיט :

רחל קרמר , ילדה שאת שמה אינני זוכרת ( רשימות של נערה בשואה), הוצאת מורשת  1992

רחל קרמר

רחל נולדה בשנת 1926 בחוסט שבצ'כסלובקיה. במלחמת העולם השניה עברה לבודפשט שבהונגריה, הצטרפה לתנועת "הנוער הציוני" ועזרה בהנפקת ניירות מזוייפים. היא נתפסה, נשלחה לאשוויץ ושרדה את צעדת המוות לברגן-בלזן. ב-1946 עלתה ארצה, הגיעה לדגניה ב', נישאה ליצחק ויחד הקימו בית בכפר אתא. רחל, שלמדה עבודה סוציאלית וקיבלה תואר מוסמך באנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, עבדה ב"ארגון אמהות עובדות", בלשכת הסעד ובמכון להכשרת עובדים סוציאלים. ב- 1982 זכתה בתואר "יקירת ההסתדרות"

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *