27 במרץ , 1943 ( יום ב' )
"אקציה" . 1500 ילדים קטנים וישישים נלקחו לפורטים . 40 שוטרים סיימו את חייהם בפורט ה-9. את האחרים החזיקו עוד ימים אחדים ושיחררו תמורת ידיעות שמסרו. רובם של המחבואים נפרצו. ניספו הדור הצעיר עד גיל 12 . ניספו הקשישים. ניספה גם אנחנו. אך האימהות , האימהות !! חתולות שורטות , נושכות, אך את גוריהן לא תתנה . תרנגולת מכסה בגופה את אפרוחיהן ומגינה עליהן ואילו אם יהודיה נאלצת למסור את ילדה ולראות , כיצד הוא נזרק למשאית.
אך היו גם אמיהות גיבורות , שחנקו במו ידיהן את ילדיהן! שציוו על הגרמנים לרצוח אותן , ורק מעל גויותיהן נלקחו ילדיהן. כבוד נצח לאימהות אלה.
28 במרץ , 1943 ( יום ג' )
המשך, חשבתי שזה כבר הסוף , לכולם. טרגדיה עקובה מדם . חסרות מילים להביע זאת. אני הייתי בעבודה במשך היומיים האלה. אה, האימהות האומללות , שחזרו מעבודתן ולא מצאו את ילדיהן! ולמי נשאר לפנות ? אלוהים אינו קיים הוא שלח את השמש לצחוק ( לאנשים באסונם) . האנשים בוגדניים : אחד גרוע מהשני , פלוני מסגיר את ילדו הנותר של אלמוני . על אלוהים , על אחווה , על אידיאל – על הכל הקיץ הקץ . את כולם הכניע האיטנסטינקט של מוות וחיים.
מקור וקרדיט :
תמר לזרסון-רוסטובסקי
יומנה של תמרה
בית לוחמי הגיטאות והוצאת הקיבוץ המאוחד , תשל"ו , 1976
Pingback: סוכריות לילדים , חנוכה , גטו לוד'ז 1941 | ילדים בשואה