קלרה בת 16 , בורחת ממקום המסתור אצל ההולנדים הנוצרים

177

"השנה היא 1942 , בביתנו  באמסטרדם , אחותי קלרה , בת 16 החליטה למצוא לה מקום מסתור. היא מצאה קשר אל בחור , שהיה מוגדר לפי הקריטריונים של הגרמנים כ"חצי יהודי" , ושהיה חבר במחתרת הולנדית . הוא סידר לה ניירות מזוייפים מתאימים , ומצא בשבילה משפחה בעיר דן-האג, שהיתה מוכנה לקבל אותה. משפחה הולנדית זו היתה פרוטסנטית ואדוקה ביותר, והבעיה שאחותי הועמדה בפניה בתקופת ההתחבאות שלה היתה של לחץ בלתי פוסק להתנצר. במקרים רבים נשא לחץ זה פרי, וידועות הטרגדיות הרבות שנבעו מכך לאחר המלחמה . אולם אחותי, שהיתה אז בת שש-עשרה, ובעלת אופי חזק והשקפות מגובשות, לא היתה מוכנה להיכנע. הדברים הגיעו עד כדי כך , שהיא עזבה את בית מסתיריה, והתחילה לנדוד ממקום למקום, בסכנה גדולה מאוד. למזלה, אנשים אלה, שהיו אנשים טובים מאוד, וגם חסרי ילדים, אהבוה מאוד, והם החזירו אותה בהבטחה כי לא יציקו לה עוד. ואמנם אחותי היתה אצלם עד סוף המלחמה, ובימים קשים מאוד של רעב ומחסור, שבהם הם דאגו לה ככל יכולתם. אחרי המלחמה, כאשר נודע כי הורינו לא חזרו מן המחנה , הציעו לה להישאר איתן לתמיד. לאחר שאחותי לא קיבלה את הצעתם , אימצו אנשים אלה ילדה וקראו לה קלרה , כשם אחותי. הקשרים עימם נמשכים עד היום הזה."

מקור וקרדיט : יהודית אילן -אונדרוייזר, זכרונות מימים אפלים: קורות ילדה אחת מגולת הולנד בימי השואה , הוצאת עקד, 1992

 

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *