רומן פריסטר , נער בן 15 , היתקלות בלילה עם הנאצי אמון גת במחנה פלאשוב

607

"במחנה פלאשוב למדתי את המבוא לתורת ההשרדות. הרעב הציק לי כל הזמן. אבי ואני עבדנו בבתי מלאכה שונים, אבי במרפדיה , אני בבית מלאכה לעיבוד מתכות . בלילות לנו בצריפים מרוחקים זה מזה . רק בערבים , בפרק הזמן הקצר שבין סיום העבודה לבין כניסת העוצר , יכולתי לבקרו. "

בלילות העוצר במחנה הרהיב הנער רומן פריסטר עוז  והיה עובר את הדרך מצריפו לצריף הלינה של אביו. לילה אחד אתרע מזלו ומפקד מחנה פלאשוב, אמון גת , הנאצי האכזרי ביותר יצא בעצמו לסיבוב במחנה בלילה.

"מתוך מעבר צר בין שני מחסני ציוד נשמעה קריאה :

"מה אתה עושה פה יהודון מזוהם ? "

לקראתי בא מפקד המחנה אמון גת . אמון גת נמנה עם אותו סוג של הנאצים הכי אכזריים .  הוא הפך את המחנה לאחוזתו הפרטית ונהג להרוג את קורבנותיו במהירות .

מול האיש הזה ניצבתי חסר מגן ומודע לקיומן של תקנות שקבעו מיתה בתלייה על הפרת עוצר.

"עמוד דום "  רעם אמון גת.

גם אילו רציתי לא יכולתי לנוע . רגלי היכו שורש בקרקע. משותק מפחד עקבתי אחר ידו הימנית . היא ירדה לאיטה אל נרתיק האקדח . הנשק נשלף . הקנה כוון לעברי. עתה שיחק איתי משחק חתול בעכבר . הוא השהה את הלחיצה על ההדק, נהנה מהפגנת כוחו , מציפייתי הדרוכה למוות. הוא ידע שברגע שבה ילחץ על ההדק ייגמר המשחק המהנה. לא אמדתי את הזמן שחלף עד שהחליט לשים קץ לשעשוע .

שמעתי את צלילה המתכתי של הנצרה שנקשה לריק. הכדור לא נפלט. גת קילל את המחסנית שלא הזינה כראוי את בית הבליעה. הוא ניסה לטעון מחדש את אקדחו , לא ראיתי מדוע לא עלה הדבר בידו. קולו הנרגז היה הדבר האנושי היחיד במעמד המפחיד הזה. רוגזו החזיר לי את היכולת לחשוב  ולפעול : עלי להימלט , לברוח , לרוץ כל עוד נפשי בי ! הסתובבתי ופתחתי בריצה מטורפת. לא ידעתי לאן אני רץ. מאחורי גבי נשמעה קריאה חוזרת של מפקד המחנה הנאצי אמון גת :

"עצור , יהודון מזוהם! "

עצרתי . נצמדתי אל קיר אחד הצריפים . ביקשתי להתמזג איתו, להישאב אל תוך האפילה, להתמוסס בה. נשמתי בכבדות . בדממה שהתפרשה מעל המחנה נשמעה נשימתי כתקיעות בשופר. ניסיתי לחנקה בתוך ריאותי , פן תסגיר את מקום מחבואי . לשווא.

הוא לא שמע אותי . אני שמעתי אותו. קללותיו התרחקו והלכו עד שנדמו. הוא איבד את עקבותי. צנחתי על הקרקע. נחתי. לא ראיתי עוד את זנבו של כוכב שביט, אך ידעתי בוודאות שהמשאלה נענתה.

מקור וקרדיט:

רומן פריסטר , דיוקן עצמי עם צלקת, , דביר,1993

ראו גם :

אמון גת – ויקיפדיה

1

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *