שבע (שורה) ווסרמן לבית דוכובסקי , ילדה בת 8 מסתתרת ביערות מהגרמנים באזור קישינב

149

עדות של שבע ווסרמן לבית דוכובסקי ילידת 1933 Calarasi, רומניה על קורותיה בתור ילדה ביער, בקולחוז ובארמניה

שבע ווסרמן  נולדה בעיירה בשם קלארש  (חצי שעה נסיעה מקישינב) ברומניה .  בעיירה קאלראש היו כמה  משפחות יהודיות . המשפחה  שלה הייתה דתית ם זיקה ציונית .

אב המשפחה  גויס  לצבא  האדום כבר ב1940  והיא נותרה  בעיירה  עם האם  ואחיה בן ה10 . האב נהרג בצבא בשנת 1943 .

כאשר התקרבו הגרמנים  בשנת 1941  , ברחו המשפחות היהודיות ליער העבות באזור. הם הצליחו לשרוד כמה שבועות ביערות והתגוררו במחסה שבנו  בעצמם מתחת לעצים . הם הצליחו להשיג מעט מזון מאיכרי הסביבה . מאוחר יותר הגיעו חיילים רוסים וחילצו אותם במעבורת לקולחוז  סובייטי .

בקולחוז הסובייטי הם גרו בצריף, ועבדו יחד האם בעבודה חקלאית  בשדות . מנהלי הקולחוז רוסים התייחסו אליהם בצורה נאותה וזכו לקבל אוכל ממטבח הקולחוז.

ואז שוב התקרבו הגרמנים לאזור בו היה הקולחוז הסובייטי והחלו להפציץ את הקולחוז ,  והם שוב נאלצו לברוח בעגלה משם יחד עם כל המשפחות היהודיות והרוסיות  שעבדו שם. במהומה ובכאוס שנוצרו ,  הילדה שבע ווסרמן הלכה אז לאיבוד בשדות מסביב . והיא ברחה לעיירה הסמוכה .  מרוב צער חלתה האם ואושפזה בבית חולים מקומי .רק אחרי שבועיים הצליח דוד שלה למצוא אותה ולאחד את המשפחה .

הגרמנים מתקרבים ושוב הם נמלטו עם עוד משפחות ברכבת משא רוסית לארמניה .

הגרמנים הפציצו מהאוויר את כל הרכבות מהאוויר וגם את הרכבת הרוסית בה היו . הם התחבאו מתחת לקרון הרכבת וכך ניצלו , אבל חלק מהנוסעים בקרון לידם  נהרגו בהפצצה .  גם הדוד שלה נהרג בהפצצה הגרמנית. הרכבת הרוסית  המשיכה לאחר מכן במסעה הארוך והגיעה לארמניה.

בארמניה  (Alaverdi) גרו בצריף דל ולמדו בבית ספר סובייטי-ארמני . האמא והדודה עבדו בבית חולים מקומי .

לאורך כל התקופה ( 3 שנים ) סבלה כל המשפחה ממצוקת מזון . כדי לשרוד היו אוכלים לעתים קליפות תפוחי אדמה .

בבית הספר הארמני-סובייטי  לא דאגו לכם לאכול  וגם לא אהבו יהודים . בהשוואה לרוסים , הארמנים היו מאד אנטישמיים שם .

כילדה בת 11 הייתה שבע ווסרמן ואחיה בן ה13  יוצאים  להסתובב בסביבה ולחפש מזון בפחים .

עם סיום המלחמה ב1945 חזרה כל המשפחה , היא אחיה , האם והדודה  לעיירה ברומניה ושם גילו כי הבית שלהם הרוס לחלוטין.  .

קיבלו  מהמועצה המקומית  בעיירה הרומנית חדר אחד לכל המשפחה  והמשיכו  להתגורר שם כמה שנים כאשר מצוקה והעוני  נמשכו . בתקופה ההיא הייתה עדיין הקצבת מזון  שלא הספיקה .

על מנת לסייע בקיום המשפחה , שבע ווסרמן , עדיין ילדה בת 13 יוצאת לסחור בשוק המקומי , היא מוכרת סיגריות וגם ממליגה שמכינה האם בבית.

בגיל 14 היא מפסיקה ללמוד ועוברת לעבוד במרכז  קניות אזורי . אחרי שנתיים נשלחת מטעם המרכז ללמוד בבית ספר מסחרי גבוה בקישינב וחוזרת אחרי שלוש שנים לעבוד במרכז הקניות בתור מנהלת מחלקה .

בשנת 1955 היא נישאת למלך ווסרמן היהודי ומתקדמת בעבודתה במרכז הקניות האזורי בקישינב . נולדו לה 2 ילדים.

בעקבות מלחמת ששת הימים האנטישמיות ברומניה גוברת מאד והיחס ליהודים נעשה גרוע יותר.  ההזדהות של המשפחה עם הציונות גוברת .  הם עושים מאמץ לקבל אישור לעלות ארצה ובשנת 1973 זוכים סוף סוף לעלות ארצה . נקלטים היטב בקרית אליעזר בחיפה . היא מתחילה לעבוד כחדרנית בבית מלון ואחר כך עוברת לעבור כמנהלת מחלקה בסופרמרקט גדול בחיפה. בעלה עובד כרתך מומחה באחד ממפעל התעשייה באזור .

כיום יש לשבע ווסרמן 7 נכדים וגם כמה נינים.

מקור וקרדיט : יד ושם ,עדות בתיק  11441396

 

 

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *