שלום אילתי : היפוך התפקידים בין מבוגרים וילדים בגטו

468
אמנם התנסויותיהם ופרשנויותיהם של ילדים ומבוגרים לא היו זהות, אך אין ספק שמכה אנושה הונחתה על הורים לילדים בפרט ועל המבוגרים בכלל. ילדים ומבוגרים נאלצו לחוות בתקופת השואה בהתמוטטות העולם המוכר להם, אך המבוגרים, שניסיון חייהם עשוי היה לסייע להם בנסיבות רגילות, נותרו כעת חסרי אונים נוכח העובדה שהשואה לא דמתה במאומה להיסטוריה כפי שהכירוהה בעבר. כל ניתוח רציונלי של המצבים עמם התמודדו נעשה במסגרת עולם בו אפשרויות הבחירה הצטמצמו יותר ויותר, עד שהפכו, בעיקר בשלבי ה"פתרון הסופי" ל"בחירות נטולות בחירה", במסגרתן כל בחירה שנעשתה היה בבחינת "רע מינימלי…"
אחד המצבים הקשים ביותר עמם נאלצו המבוגרים והילדים להתמודד היה הפגיעה האנושה שפגעו הגרמנים באמנה החברתית הבלתי כתובה לפיה על המבוגרים להגן על הילדים, על החזק להגן על חסר הישע. ההורים והילדים נאלצו לחיות את היפוך התפקידים ביניהם.
 בקטע הבא מתאר אילתי את אחת החוויות השכיחות במציאות היומיומית במהלך השואה. מציאות במסגרתה הילדים הפכו למפרנסי המשפחה:
""הימים הראשונים של הגבלת מכירת מזון ליהודים היו לנו הילדים לימי ערגה, בייחוד לאלה שאינם בעלי חזות יהודית מובהקת. בלית-ברירה נאלצו עתה הורי להיעזר בי, להכיר בי כשותף רב-ערך. משרק הבחנתי כי באטליז שממול הגיעה אספקה, שאותה חילקו במשורה בין חנויות העיר, הייתי יוצא – פעם אחת, שנייה וגם שלישית, במרווחי זמן, ורוכש את כל אשר מכרו בהקצבה. מן האטליז שלידנו הייתי אץ לחנויות אחרות בסביבה, מבלי להתרחק יותר מדי, וקונה גם שם כל מה שאפשר היה להניח עליו יד. כך אירע שבזכות גיחותיי עלו באותם ימים על שולחננו מיני מזון ונקניקים שכמותם לא נראו אצלנו גם בימים רגילים, כל שניתן היה לרכוש בכסף הסובייטי שעוד עבר לסוחר. לשעה קלה נעשיתי למפרנס המשפחה ולגאוותי לא היה גבול. אולם במהרה נעשה הדבר למסוכן מדי ותהילתי קצרת הימים פגה..."לסקירה המלאה באתר יד ושם

 

ראה גם :

ילדים בשואה – מיזם תיעוד: שלום אילתי על אקציית הילדים בגטו קובנה

 

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *