שרה ליבוביץ , בת 15, בגטו מונקאץ'

65

בתוך העיר מונקאץ' ( צ'כוסלבקיה) הקימו הגרמנים גטו שיועד ל15 אלף יהודי הסביבה והעיר מונקאץ' עצמה. בפתח הגטו עמדו אנשי אס.אס. גרמנים , הכו ודחפו אותנו והכריזו כי מותר להכניס לתוך הגטו רק מה שאדם יכול לשאת על גופו.

במשך אותו אביב ירד גשם ללא הפסקה , כאילו גם איתני הטבע יצאו מדעתם. בכל יום העמדנו בחוץ סיר כדי שיתמלא במי גשם לשתייה. מישהו מאיתנו עמד ליד הסיר ושמר עליו , פן יגנבו אותו. תמיד היו אנשים שבאו והתחננו , "א-ביסלה ואסר" ( קצת מים) .. " משום שלא היה להם אפילו סיר לשים בגשם.

הרעב בגטו היה קשה מנשוא . קרה לפעמים שגויים התנפלו מחוץ לגטו על העגלה שהובילה אלינו לחם, ובאותו יום לא חולק לנו לחם. כאשר הצלחנו להניח את ידנו על לחם , בתוך דקה לא נותר ממנו פירור. היתה אישה עם שני ילדים קטנים ודאגנו לתת לה, או לקשישה שאיש לא דאג לה, כמה פרוסות מהלחם שלנו.

אמי יצאה פעם לחלוקת המזון והצליחה לחזור עם שתי כיכרות לחם, אולם בתוך חמש דקות לא נותר מהן מאומה. הילדים זחלו על הרצפה וליקטו את הפירורים.  הילדים היו בוכים כל הזמן מרעב.

מקור וקרדיט : שרה ליבוביץ , אתי אלבוים, נערה באושוויץ , ידיעות אחרונות , ספרי חמד, 2016

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *