בגיל ארבע, אליזבת לוסטהאוס שטרסבורגר ואמה, הלנה, החלו להסתתר ולשנות זהות .
בקיץ 1942, כאשר השלטונות הגרמניים החלו לגרש יהודים מגטו טרנוב למחנה ההשמדה בלז'ץ, הלנה ארגנה לעצמה ולאליזבת תעודות זיהוי מזויפות. הם ברחו לעיירה אחרת בפולין הכבושה הגרמנית, שם לא סביר היה שיכירו אותן , ועברו לגור עם חברים נוצרים ,שהסתירו את האם והבת בסיכון רב.
כחלק מזהותה הבדויה, אליזבת גדלה כקתולית ולמדה בבית ספר קתולי. "הלכתי לכנסייה, והתפללתי," היא נזכרה. .
לאליזבת היו מעט זיכרונות מחייה לפני המלחמה ולא הייתה מודעת לכך שהיא יהודייה. אולם היה רגע אחד שהיא לעולם לא יכלה לשכוח.
"אני זוכרת את סבתא שלי, ואני זוכרת שהגרמנים לקחו אותה. זה זיכרון מאוד מאוד חי עבורי".
אליזבת לא תבין מה קרה לסבתה – או תלמד על זהותה האמיתית – עד לאחר שהיא שוחררה ע"י הצבא האדום בשנת 1945 , רק אז , האם הלנה אמרה לאליזבת, אז בת שש, שהיא למעשה יהודייה, לא קתולית. הילדה אליזבת נחרדה כאשר שמעה זאת , משום שהפנימה את הרטוריקה האנטישמית ששמעה במשך שנים בביה"ס הפולני ונזכרה שחשבה שלהיות יהודי "פירושו שאני האדם הנורא".
מספר חודשים לאחר מכן התאחדו אליזבת ואמה עם אביה, חייל יהודי פולני שנפל בשבי הצבא הסובייטי ב-1939. ב-1951 הגיעה המשפחה לארצות הברית.
יהי זכרה ברוך !
מקור וקרדיט : מוזיאון השואה , וושיגנטון
0
