אודות הכותב :
אברהם (אברי) ברזילי, ממפתחי מערכות ההשקייה האוטמאטיות בישראל, ממקימי הכור הגרעיני בדימונה , מטובי אנשי האמל"ח במילואים בצה"ל.
ב 45.01.25 עזבנו את המחנה. לפני היציאה התלבשתי במספר שכבות. שבועיים הלכנו ב"צעדת המוות". הלכנו רק בלילה, בקור של מינוס 20 מעלות, שלג עד הברכיים. כל מי שיצא מהשורה-ירו בו, כל מי שנפל , דרכו עליו. חיילי האס.אס שליוו אותנו היו אכזריים. הלכנו אל הלא נודע ולמזלי מבחינה גופנית הצלחתי לעמוד במסע הנורא. אחרי שבועיים, באפיסת כוחות העמיסו אותו על רכבת. אחרי נסיעה של לילה ויום, הגענו למחנה הריכוז Rosen Gross ,מחנה איום ונורא . הייתי בצריף דחוס יחד עם עוד כאלף איש . בחוץ היה מאוד קר, פברואר 1945 וירד הרבה שלג. כל בוקר היו ערימות של יהודים מתים מונחות במחנה. אמרתי לעצמי שצריך לצאת מהמחנה הנורא הזה. ערב אחד נפוצה שמועה שמחפשים מכונאים ואני התנדבתי כי בילדותי עסקתי בתיקון אופניים . עברנו למחנה עבודה, עשינו מקלחת וקיבלנו בגדים נקיים. הגענו למחנה Breslau ,במחנה זה אני עבדתי במפעל להרכבת מנועי סילון. התנאים היו טובים – אוכל חם, חדרים מחוממים ומיטות אמיתיות….
0