מתוך ספר הזיכרונות של פרץ הוכמן ז"ל : "המזון אשר הוכנס לגטו וארשה היו ברובו פרי הברחה. ההברחה היתה כרוכה בסיכון חיי המבריח. יתרה מזאת, כל יהודי שנתפס מחוץ לתחום הגטו , אחד היו דינו דינו : מוות . אלא שהיו גרמנים שעשו יד אחת עם היהודים ועם השוטרים הפולנים, ולמרות שתפקידם היה למנוע הברחות לתוך הגטו , סייעו להבריח מזון לגטו בכל מיני שיטות. שיטת הברחה אחת היתה דרך מרתפי הבתים. לבתים רבים בגטו, ולבתים הגדולים בהם באזור הפולני , היו מרתפים בעלי קירות משותפים. באמצעות חורים ומעברים שנפרצו בין המרתפים , זרמה הסחורה המוברחת.
שיטה אחרת היתה דרך שער הכניסה לגטו. תוך הצגת רשיונות הוכנסו לגטו כלי-רכב עמוסי מזון, בעוד השומרים הגרמנים והפולנים נטשו את משמרתם לרגעים ספורים- מעשה עבורו קיבלו שוחד. להברחה כזו היה שם מיוחד בפולנית : ,"הארון המנגן" . אינני יודע מה מקור השם , אך בהשמע הקוד , ידענו שעתידה להתבצע הברחה ( בשירים שחוברו בגטו וארשה נזכר השם "הארון המנגן" ) . ואז אחי ואני ניצלנו את הרגעים בהם נטשו השומרים את משמרתם , ורצנו לתוך הגטו עם הסחורה המוברחת שהבאנו מהצד הארי של העיר וארשה. רבים מילדי הגטו סיכנו את חייהם כמונו , ויצאו באופן דומה, יום יום לצד הארי כדי להביא מזון למשפחותיהם."
מקור וקרדיט :
פרץ הוכמן. להעז לחיות . מודן , הוצאה לאור , משרד הבטחון הוצאה לאור, 2013
ראו גם : קורות החיים וגבורתו של פרץ הוכמן
0
