כשהקירות בכו“ – סיפורה של צילה יופן 

233

צילה יופן מתארת את האקציה של השנים-עשר במאי 1942

  צילה יופן (דבורצקי) נולדה בשנת 1930 למשפחה ציונית אורתודוקסית בעיירה איוויה שבפולין דאז. במהלך שנות הכיבוש הגרמני נרצחו רבים מבני משפחתה בבורות הירי שבאיוויה. יחד עם הוריה, אחותה ובן דודה, שניצל על ידי אביה מבורות הירי, היא הועברה לגטו לידה. חודשים מספר אחר כך, באביב 1943, הצליחה משפחתה של צילה לברוח מהגטו ולהגיע למחנה המשפחות  ביערות של טוביה ביילסקי. משם שוחררה המשפחה עם שחרור האזור בקיץ 1944. בתום חודשים של נדודים בין ארצות אירופה השונות עלתה צילה לארץ ישראל. צילה התגייסה לצבא בשנת 1948, שם היא הכירה את בעלה לעתיד, שאול יופן ז"ל. את ביתם הקימו צילה ושאול בעיר גבעתיים, ונולדו להם שני ילדים וגם נכדים. לאורך השנים פועלת צילה לשימור זיכרון השואה – היא נפגשת עם בני נוער ומספרת את קורותיה בתקופת השואה והיא פעילה בתיאטרון "עדות" של עזרא דגן. הסרט הופק על ידי בית הספר המרכזי להוראת השואה ביד ושם בשיתוף משרד ההסברה והתפוצות, ובתמיכתן הנדיבה של ועידת התביעות וקרן משפחת אלדסון.

 לעדות בוידאו

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *