סבתא מרים זריהן נולדה בצרפת במהלך מלחמת העולם השנייה, בשנת 1944. היא נולדה בכפר קטן ושמו פיירפור. הוריה סבא רבא שמואל וסבתא רבתא פרימה גרו במרסיי ומכיוון שהיו יהודים נלקחה מהם האזרחות הצרפתית והם הפכו לפליטים, וממרסיי הם עברו לפיירפור.
אביה של סבתא מרים התגייס לפרטיזנים ואמה הייתה בהריון ונשארה בכפר תחת זהות בדויה. שם משפחתם הוחלף מכהן לכומן, וכשהגיעה שעתה ללדת, מחוסר ברירה היא הלכה למנזר הקרוב לבקש עזרה ושם נולדה סבתא מרים. כעבור עשרה ימים הגיע סבא רבא שמואל מן הפרטיזנים למנזר, כי נולדה לו בת. הנזירה הראשית ניגשה אליו וביקשה לקיים טקס הטבלה. הוא אמר לה שזה בלתי אפשרי כי התינוקת יהודייה, מילותיו המדוייקות היו: "נולדה בדתו של ישו בעת לידתו" והנזירה הסכימה שהם יישארו בסתר במנזר עד תום המלחמה. אותה נזירה מאוחר מכן הוכרזה כחסידת אומות עולם בטקס חגיגי בשגרירות צרפת בפריז בנוכחות כל המשפחה בשנת 1990.
בתום המלחמה סבתא מרים ומשפחתה חזרו למרסיי וגרו בה עד שמרים הייתה בת חמש. כשחזרו לעיר מרסיי הגיעו המון פליטים מגרמניה. הוריה של סבתא מרים קיבלו למשמורת ילד פליט גרמני כבן חמש, הם תיקשרו איתו בשפת האידיש משום שהייתה דומה לשפה הגרמנית. לילד קראו הנריק.
העלייה לישראל
סבתא מרים ובני משפחתה עלו לארץ ממרסיי בשנת 1950 באונייה נגבה. ההפלגה ארכה שישה ימים, רוב האנשים חלו במחלת ים, מכיוון ששטו בחורף והאונייה היטלטלה. הם הגיעו לנמל חיפה, שם למרבית הפלא ירד שלג. כעבור כמה שבועות העבירו אותם למחנה מעבר ליד נתניה שם גרו באוהל במשך שלוש שנים.
בקיץ היה נורא חם באוהל ובחורף מהגשמים והרוחות האוהל היה עף, אז היו מפנים את ילדי המעברה למחנות צבאיים, לפעמים גם לבתי משפחות בכפר שמריהו. את הנערים והנערות העבירו לקיבוצים.
כעבור כמה שנים סבא רבא שמואל וסבתא רבתא פרימה קנו בית, צריף מעץ. סבא רבא שמואל, המשיך לגור בבית זה עד שנפטר בשיבה טובה.
מקור וקרדיט : הקשר הרב-דורי : מאגר סיפורי מורשת
0