· "מעון הילדים במחנה המשפחות, אותה מובלעת מוזרה ומופלאה בתוך תשלובת אושוויץ- בירקנאו, לא היה קיים כלל – אם להסתמך, כדרך החוקרים המחמירים, על תיעוד בכתב בלבד. אין בידינו אלא עדויות של אסירים ששרדו, זיכרונות שנרשמו זמן קצר יחסית אחרי ובאלה כאלה היתל הזיכרון האנושי גם 3 וראיונות שהוקלטו כעבור עשרים שנה, 2 השחרור באשר לעובדות הבסיסיות.
· בנוגע לדבר אחד העדים תמימי דעים, והוא חלקו של פרדי הירש בהקמת מעון הילדים בבלוק 31 בקצה המחנהB/2/b, ומן הראוי להתחיל בו. מתחילת שנת הלימודים 1940-1941 נאסר על תלמידים יהודים בשטח הפרוטקטורט של בוהמיה ומורוויה ללמוד בבתי-הספר הכלליים, צ'כיים וגרמניים כאחד. רשת החינוך בגטו טרזין היתה המשך טבעי ישיר למסגרות החינוכיות שקמו בקהילות היהודיות בעקבות האיסור הזה. מעון הילדים במחנה המשפחות היה המשך עקבי, טבעי פחות, למפעל החינוכי בגטו. באותה מידה היה בפועלו של אלפרד הירש, המכונה בפי כול פרדי, רצף אחד, גם במעשה, גם ברעיון".
