200 בני הנוער , ניצולי העפלת קלאדובו-שאבאץ

262

אחד הפרקים העצובים בתולדות השואה, הגבורה וההעפלה הוא סיפור מסעם של יותר מ-1,000 מעפילים שנרצחו בידי הנאצים ביוגוסלביה באפריל 1941. רק 200 בני נוער ניצלו והגיעו לארץ ישראל.

פרשה עצובה, שבמרכזה 1,200 מעפילים, שיצאו בסוף 1939 מאוסטריה בדרכם לישראל. הם הפליגו במורד הדנובה בספינות נהר אל עבר הים השחור, שם קיוו לעלות על אניית מעפילים שתיקח אותם למחוז חפצם.

במשך שנה וחצי הם היטלטלו בדרכים, אך האנייה לה ציפו מעולם לא הגיעה. "הם יצאו לדרך אפילו שאין אנייה, כי היתה החלטה 'לצאת, ויהיה בסדר'",. את כל החורף שבין 1939 ל-1940 הם העבירו בתנאים איומים. אחר כך הורידו אותם לחוף, שם הם חיו באוהלים ובצריפים, והמשיכו לחכות".

רק 200  ממעפילי קלאודבו-שאבאץ, בני נוער, הצליחו לצאת לישראל במארס 1941, דרך היבשה, לאחר שקיבלו סרטיפיקטים. גורלם של היתר, לא שפר עליהם: באפריל 1941 הם נתפסו בידי הנאצים. הגברים נרצחו באוקטובר בבורות ההריגה בזאסביציה. הנשים והילדים נרצחו באביב 1942, במשאיות גז, ברחובות העיר בלגרד.

למידע נוסף :

מכתבים אחרונים , עיתון " הארץ"

פרשת קלאדובו-שאבאץ – ויקיפדיה

 

 

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *