ממלחמת העולם למלחמת העצמאות: יַשקָה סטָרֶץ, פרטיזן ופלמ"חניק

הוא איבד את משפחתו בשואה ונקם בנאצים. בהמשך עלה לארץ, חבר לחטיבת הנגב ופיקד על חיילים שעלו ממרוקו. "חסר סבלנות וחדור רצון להילחם, כפי שהיה כל חייו",

סטרץ נולד ב–1927 בעיר לוצק בחבל ווהלין, שהיתה אז בפולין והיום נמצאת באוקראינה. עוד לפני שהספיק לחגוג בר מצווה התחלף השלטון לסובייטי. לא עברו שנתיים והעיר נכבשה על ידי הצבא הגרמני. ב–1941, בגיל 14, גורש עם משפחתו לגטו. "לתושבים הלא יהודים הובטח פרס תמורת הסגרתו של כל יהודי שיימצא מחוץ לגטו ללא אישור — קילוגרם סוכר או לחלופין שני קילוגרם מלח. זה היה שוויו של יהודי מגטו לוצק", סיפר.

עם חיסול הגטו משפחתו ירדה למחתרת. "במשך ימים היינו בחלל קטן באיזה בניין עם עוד עשרה אנשים. ישבנו שם בזמן שהגרמנים הסתובבו וחיפשו יהודים. לא אכלנו, לא שתינו", סיפר. בהמשך החליט לברוח. אביו ואמו נרצחו על ידי הגרמנים. אחיו הבכור נהרג בניסיון בריחה ליערות.

סטרץ מצא מקלט אצל איכר צ'כי, שהסתיר אותו באסם לצד נער יהודי נוסף — שמוליק שילה, שהתפרסם לימים כשחקן. "חסר סבלנות וחדור רצון להילחם, כפי שהיה כל חייו", כדברי המשפחה, סטרץ הצטרף לפרטיזנים פולנים ממחתרת "ארמיה לודובה" ובהמשך התגייס לצבא האדום. הוא התעצב כשגילה שגם שם קיימת אנטישמיות — הפעם מצד חבריו לנשק — אך שמח על ההזדמנות להילחם. "נלחמתי בנאצים ונקמתי את מות משפחתי", אמר.

ב–1946 עלה לארץ באונייה "אנצו סירני", נשלח לקיבוץ רמת הכובש, התגייס לפלמ"ח ושירת בחטיבת הנגב: מההגנה על צינור המים ליישובי הנגב, עבור בקרבות עם המצרים במסגרת הגדוד השמיני, ועד למבצעים "חורב", "לוט" ו"עובדה". על ההכרזה על הקמת המדינה שמע בחפירות בכפר דרום תחת מתקפה מצרית. סטרץ שירת בסגל הפיקוד של מחלקה מספר שתיים של פלוגה ב' בגדוד השמיני של חטיבת הנגב.

המחלקה הורכבה מעשרות עולים חדשים ממרוקו בפיקודו של בנימין בּוֹדנֶר ("פָּנִי"). "כל חייל אמנם מצויד ברובה, אבל אף אחד מהם לא יודע להפעילו", תיאר את המפגש הראשון עמם. "עמדתי נבוך לרגע, ואז פניתי אליהם בשאלה: האם מישהו מבין או מדבר עברית? היתה דממה מוחלטת", תיאר. מפקד המחלקה אמר לסגל הפיקוד: "ללא שפה משותפת עם החיילים לא נוכל להפעיל את המחלקה, אפילו אם החיילים יידעו להפעיל את הנשק. לכן אני מטיל עליכם את המשימה החשובה — ללמד את החיילים עברית". זאת היתה המשימה הראשונה שבוצעה במקביל להכשרתם כלוחמים.

לסיפור החיים בכתבה של עופר אדרת

0