מאת: יפית פרץ , Mako
יומן שכתבה רבקה זלוטניק בגיל 21 מתעד את סיפור חייה המדהים: הישרדותה של נערה בת 16 שראתה את משפחתה נרצחת בשואה, חייתה שנתיים בשדות על גרעיני תבואה, ומעבר ממקום למקום. בתה הפכה את היומן לספר: "היא הלכה בשלג, ללא נעליים. בקיץ היא הכינה לעצמה מחסה בשדות. ככה יום אחרי יום".
השוטר שלחש לה "ברחי", והמחברת שחיכתה ליד המיטה.
במשך שנים המחברת הזו שכבה במגירה ליד המיטה של אמא שלי, רבקה זלוטניק. בכתב יד עגול ומוקפד, בעברית יפהפייה שלמדה עוד בפולין, היא כתבה שם את מה שהלב לא תמיד היה מסוגל להגיד בקול.
היא כתבה על הנערה בת ה-16 שנותרה לבד בעולם. היא כתבה על השנתיים שבהן הבית שלה היה שדות חיטה פתוחים ובורות מסתור. היא כתבה על נס ההצלה המטורף שלה -בזכות "שליף" במתמטיקה שהכינה לנער נוצרי בבית הספר. אותו נער הפך לשוטר, וברגע האמת הוא זה שלחש לה לברוח והציל את חייה.
