פרידה וטנברג Frida Wattenberg , 2020-1924, גיבורת הרזיסטנס היהודי בצרפת במלחמת העולם השנייה, נפטרה ממחלת הקורונה בפריז ימים אחדים לפני יום הולדתה ה-96.
פרידה פעלה ברזיסטנס היהודי בצרפת החל מראשית הכיבוש הגרמני של צרפת ב- 1940 עד שיחרור צרפת. היא פעלה במסגרת הרשתות אוז"ה, "תנועת הנוער הציוני" ו"הצבא היהודי". הכינוי המחתרתי, שלה היה תרז ורדיה Theres Verdier. היא, בין השאר , העבירה שיירות ילדים לשוויץ, סייעה בהנפקת תעודות זהות מזוייפות, העבירה כספים לצורכי המחתרת השונים וסיכנה את חייה בכל הפעילות הזו.
פרידה נולדה בפריז באפריל 1924 להורים שהגיעו לצרפת מלודג' שבפולין. פרידה, תלמידת תיכון בת 16, הצטרפה כבר באוקטובר 1940 לתא המחתרתי הגוליסטי של בית הספר ויקטור הוגו בפריז. תחילה היא הדביקה מודעות הקוראות לבני הנוער להתנגד לכובש הגרמני, פעילות מסוכנת כשלעצמה. היא גויסה ב- 1941 על ידי גב' אברבוך ופרופ' יוג'ין מינקובסקי לאוז"ה (OSE), ארגון שהתמקד בהצלת ילדים. היא הקימה וניהלה אתר של אוזה ברחוב רוזייה בפריז, אשר שימש לפעילות ילדים בשעות הפנאי שלהם, כדי שלא ישחקו ברחוב ויחשפו בכך לסכנת מעצר על ידי הגרמנים. היא גם יצרה תעודות מזוייפות יחד עם ג'וזף מיניירה Migneret מנהל בית ספר Hospitaliers-Saint-Gervais, שהיו בו הרבה תלמידים יהודיים רבים ( הוא הוכר ב- 1990 כחסיד אומות עולם) . ב- 15 ביולי 1942 פרידה עברה בהצלחה את בחינת הבגרות שבעל פה. למחרת ב- 16 ביולי אמה של פרידה Aila Wattenberg נעצרה על ידי שוטרים גרמנים בגל המעצרים הידוע לשימצה "וול ד'היב" ונשלחה למחנה המעצר דרנסי, ממנו נשלחו היהודים לאושוויץ. פרידה הצליחה לשחרר את אימה כאשר היא הביאה תעודה שהאם עובדת עבור מפעל חיוני לגרמנים. לאחר שיחרורה האם הועברה לאזור הדרומי ה"חופשי לכאורה". פרידה המשיכה בפריז בפעילות מחתרתית של הנפקת תעודות מזוייפות .. יחד עם ג'וזף מיניירה Migneret מנהל בית ספר Hospitaliers-Saint-Gervais , שהיו בו הרבה תלמידים יהודיים רבים ( הוא הוכר כחסיד אומות עולם).
כאשר הגרמנים חיפשו אותה כדי לעוצרה היא ברחה לאזור הכיבוש האיטלקי שם היא גויסה על ידי סשה רסין (מיידנברג) , אחותם של מילה רסין ועימנואל רסין. היא עברה לגרנובל ופעלה שם במסגרת "תנועת הנוער הציוני" בפיקודו של אוטו ג'ינייבסקי (טוטו-ד"ר איתן גינת) ובהמשך בפיקודו של ג'ורג' שנק. במסגרת זו היא הובילה קבוצות ילדים לעיר אנמאס בצרפת , הגובלת בג'נבה, כדי להעבירם לשוויץ.
בהמשך, היא נשלחה בצווים מיוחדים של מפקד "הצבא היהודי" פולונסקי ובאישור השילטונות הצבאיים בצרפת למשימות של איתור ילדים שהוחבאו אצל נוצרים, והבאתם לרשת בתי יתומים OPEJ, שהוקמו על ידי ותיקי "הצבא היהודי" בראשות לוסיין לובלן. היא עלתה לארץ-ישראל ב- 1947 והשתתפה בקרבות מלחמת השיחרור.
פרידה ווטנברג קיבלה מדליות של לוחמת ברזיסטנס מהשלטונות הצרפתיים וגם אות אביר מסדר ההצטיינות הלאומי ( Chevalier de l"ordre du mérite, carte de combattante volontaire de la résistance ). במשך שנים רבות היא פעלה כמתנדבת בממוריאל לזיכרון השואה בפריז. היא הרצתה על השואה והרזיסטנס היהודי בבתי ספר ובפורומים שונים כולל הממוריאל בפריז. היא זכתה בצרפת למעמד תיקשורתי של גיבורת רזיסטנס יהודית בשל פועלה. היא גם השתתפה במיזם החשוב של פירסום ספר ביוגרפיות של מאות ותיקי הרזיסטנס היהודי (Organization Juive de Combat, France 1940-1945, Autrement, 2002)
ב- 20 בספטמבר 2019 הוענק לפרידה בפריז האות "יהודיה שהצילה יהודים בשואה" מטעם המרכז העולמי של בני ברית בירושלים והוועד להוקרת גבורתם של יהודים שהצילו יהודים בשואה.
מקור וקרדיט :
0