גינדה טסמן, ילדה בת 13 , עם הפרטיזנים ביערות מינסק

1822

הינדה טסמן לבית נחמצ'יק נולדה בשנת 1929 במינסק שבבלרוס, האמצעית בשבעה אחים ואחיות. אביה אלי היה בעל קונדיטוריה, בנאי ופועל מתכת. אמה טייבה (טובה) ניהלה את החווה הקטנה של המשפחה שהיו בה מטעי פרי ומשק חי ובימי השוק הייתה מוכרת פֵרות, ביצים וחלב בקר וצאן.

ביולי 1941, לאחר פלישת הגרמנים לברית המועצות, רוכזו יהודי מינסק בגטו. באוגוסט נרצחו אלפי יהודים באקצייה בגטו. לאחר מכן נכנסו גרמנים לגטו כמעט מדי לילה ורצחו משפחות שלמות בירי. באחד מלילות נובמבר נכנסו גרמנים לביתה של משפחת נחמצ'יק וירו למוות בכל בני המשפחה. רק הינדה ניצלה – אביה נפל עליה והסתיר אותה בגופו.

הינדה הסתתרה זמן מה בבית דודיה ושכניה, בני משפחת רובינצ'יק. היא הייתה מלקטת חפצים מבתי ההרוגים ומבריחה אותם אל מחוץ לגטו. את המזון שקיבלה תמורתם הבריחה לגטו תוך סיכון חייה. היא שובצה לעבודת פרך במפעל לבנים בגטו ובד בבד המשיכה בהברחות. בסוף השנה פרצה בגטו מגפת טיפוס הבטן והפילה מאות חללים. גם הינדה חלתה אך החלימה.

באפריל 1943 ברחה הינדה מהגטו בעקבות בת דודתה יוכי והסתתרה באחד הכפרים הסמוכים למינסק. לאחר כמה שבועות צורפה לקבוצת הפרטיזנים בפיקודו של שלום זורין שפעלה ביערות הסמוכים. הינדה לא נראתה יהודייה, ולכן משימתה הראשונה הייתה לשוב לגטו שברחה ממנו ועם חברתה אידה צוקרמן לחלץ מתוכו אנשים דרך גדר התיל ולהוביל אותם אל תוך היער, עד מחנה הפרטיזנים ששכן כ-30 קילומטר מהגטו.

במחנה הפרטיזנים של זורין נקלטו לא רק גברים צעירים שיכלו להיות לוחמים אלא גם משפחות שלמות של יהודים שברחו מהגטאות. הינדה הייתה מסתננת אל הגטו דרך גדרות התיל או נטמעת בחשאי בין הפועלים השבים לגטו מעבודתם במפעלים שמחוץ לגטו. בכל פעם שיצאה מהגטו, הייתה מבריחה ממנו עשרות יהודים, ובהם רופאים שתרמו למחנה הפרטיזנים תרופות וציוד רפואי וצעירים שהיו ללוחמים ביחידת הפרטיזנים.

עוד הייתה הינדה מבריחה מהגטו תרופות, תחבושות, מזון ודברי ערך, ותמורתם קיבלו הפרטיזנים מזון מאיכרי הסביבה. היא גם הייתה אוספת נשק ותחמושת שמצאו במקומות שהיו בהם יחידות צבא גרמניות ונשק סובייטי שנותר בשטח מנסיגת הצבא האדום בקיץ 1941. מעת לעת שובצה לשמירה על המחנה עם נשק. במשך שנתיים שרדה הינדה עם הפרטיזנים ביער בכל ימי נדודיהם, מנוסתם מהגרמנים והלחימה שלהם.

עם תום המלחמה שבה הינדה למינסק, למדה לימודי ערב והחלה לעבוד במפעל תפירה. בחגיגות 9 במאי 1947 הכירה את בוריס טסמן, חייל משוחרר וטכנאי מכונות, וכעבור חודשיים הם נישאו. השניים עברו לפולין וב-1959 עלו לישראל.

להינדה ולבוריס שני בנים, חמישה נכדים וארבעה נינים.

מקור וקרדיט :

חדשות – בארץ nrg – …שרדו את התופת: מדליקי המשואות

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *