ליאון לייזון , הנער על ארגז העץ
עם אליזבת ב' לייזון ומרילין ג' הרן ; מאנגלית: בועז וייס
הוצאת מודן בשנת 2014
שום דבר לא יכול היה להכין את לייב לייזון למהפך שקרה בחייו כשהיה בן עשר. לייב היה ילד רגיל. הוא אהב לשחק עם חברים, שנא ללמוד ונהנה לריב עם אחיו. החיים חייכו אליו, והוא, בתמימותו, התכוון לנצל אותם עד תום. אבל יום אחד רחובות העיר התמלאו חיילים, אביו סולק באלימות מעבודתו ומשפחת לייזון נאלצה לעבור לגור בגטו.
מלחמת העולם השנייה החלה, החיים הפכו לסיוט, ולייב (ליאון ) היה רק בן עשר.
לייב גויס לעבודה במפעל בו הועסק אביו. הוא היה קטן, מורעב ותשוש, ונאלץ לעמוד על ארגז כדי להגיע למכונה שהיה עליו להפעיל. אבל העבודה הזו היא שהצילה בסופו של דבר את חייו. לייב נכנס לרשימת העובדים החיוניים שזכו להגנתו של אוסקר שינדלר. שינדלר, איש הסודות הבלתי מפוענח, החליט שחייו של ´לייזון הקטן´ הם בעלי ערך, והעניק לו סיכוי לשרוד.
הנער על ארגז העץ הוא ספר זיכרונותיו של ליאון לייזון, צעיר הניצולים ברשימת שינדלר. זהו סיפור על אומץ, על תקווה, ועל כוחה של רוח האדם.
ליאון מספר את הקורות אותו ואת משפחתו במלחמה. מחנות, עבודה, רעב, התעללות, רוע טהור. את הקורות אותם אחרי המלחמה, במחנה העקורים, הגעתו לארצות הברית. הקמת משפחה.
הספר הגיע למקום הראשון ברשימת רבי־המכר של ה´ניו־יורק טיימס´.
" כשהחיילים הגרמניים נכנסים לקראקוב ב-6 בספטמבר 1939, הוא מספר בדיעבד "לא ידענו אז, אך שנותינו בגיהינום החלו" כשהגרמנים פורצים לדירתם וגוררים את האב אל מחוץ לדירה, אלה הם רגעים קשים בחייו של הילד. "ואז הבנתי את האמת. ההבנה שכנעה אותי שאסור לי להישאר פסיבי ; איני יכול פשוט לחכות לתבוסתם של הגרמנים. הייתי חייב לפעול הייתי חייב למצוא את אבי…" האב יחזור שבור ושונה. והמצב ילך ויחמיר בבית. האוכל אוזל. המגבלות הולכות ונהיות קשות יותר. הם מועברים לגטו, ורק העבודה של האב, של אחיו של ליאון, ואחר כך גם – שלו, בבית החרושת של שינדלר, מצילה אותם מהאקציות. המיונים של הגרמנים."
במהלך המלחמה ביצעו הנאצים טרנספורמים רבים, ובסופו של דבר רוקנו את הגטו כולו. משפחתו של לייזון עברה למחנה פלאשוב "המעבר בשערים האלה היה כמו הכניסה לחום הפנימי של התופת". אל מול רשעותו של מפקד המחנה פלאשוב, יעמוד ליבו החומל של אוסקר שינדלר, שיינסה למשוך מה שיותר יהודים אל בית החרושת שלו, וגם יעבירם בשלב מסוים לבית חרושת שיקים בצ'כיה, כדי להצילם. בנוסף, הוא טרח לדבר איתם, לזכור את שמותיהם, לדחוף לידיו של לייזון מעט מזון, להתייחס אל כולם כבני אנוש.
כשנשלחו כל הנשים היהודיות לאושוויץ "אמרו לנו ששינדלר נמצא כבר בדרכו לאושוויץ, כדי להחזיר את הנשים, אך התקשינו להאמין שמישהו, אפילו הוא, יצליח בכך. אלא שאוסקר שינדלר הצליח לעשות את הבלתי אפשרי. הוא שיחד את המפקדים הנאצים באושוויץ בסכומי עתק, וטען שוב ושוב שהנשים הן "מומחיות", "מיומנות מאד" ו"אין להן תחליף". באורח נס, מאמציו נשאו פרי, והנשים הועלו שוב לרכבת, הפעם לברינליץ."
כתיבה רהוטה. זיכרונות אישיים של נער קטן, שהם עולם ומלואו, מתקופה חשוכה, וסיפורו של איש אחד, במדים של נאצים, שסיכן את חייו שוב ושוב למען היהודים.
מקור וקרדיט : ד"ר רותי קלמן , אתר הספרייה הציבורית ע"ש מאיירהוף דימונה ( קישור)
0
